הארץ, 03/09/2000

פתיחת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה לבחון שוב את יכולתה של מערכת החינוך לצמצם את פערי ההשכלה וההכנסה - השניים כרוכים זה בזה, בעיקר כיום, כאשר הידע נעשה מכשיר עיקרי לעשיית כסף. בעשר השנים האחרונות טרחו כל שרי החינוך להדגיש את ההיבט החברתי של מערכת החינוך, ובתקופה זו גדל מאוד שיעור בעלי תעודת הבגרות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה מדובר בכ-50% מהשנתון, ועל פי נתוני משרד החינוך, המתייחסים רק לתעודה המושגת עם סיום הלימודים ולא בגיל מאוחר יותר - עלה השיעור בעשור האחרון מכ-30% ליותר מ-40%. תוצאה משמעותית זו הושגה באמצעות תוכניות התערבות שונות של משרד החינוך ועל ידי פנייה ציבורית לבתי הספר שלא להנשיר תלמידים ועידוד תלמידים לגשת לבחינות הבגרות.

הארץ, 14/09/2000

"על מנת שבית הספר ימלא תפקיד בקידום כל תלמידיו ובטיפוח כישוריהם האינטלקטואליים עליו להיות דיפרנציאלי, כלומר לספק לכל קבוצה באוכלוסייה את החינוך שיש בו כדי לקדם את ילדיה למטרות אלה", כך כותב הפרופסור לחינוך צבי לם ("מפנה", במה לענייני חברה, יוני 2000).

הארץ, 15/09/2000

בביקורתו על ספרו של אלי שאלתיאל, "תמיד במרי - משה סנה" ("תרבות וספרות", 1.9) כותב שלמה זנד: "בדומה לרוב החוקרים העוסקים בהיסטוריה ציונית וישראלית משתמש שאלתיאל לכל אורך ספרו במנגנון מושגי ציוני טעון. "יישוב" "עלייה", "ארץ-ישראל", "ערביי ארץ-ישראל"... שאלתיאל רשאי כמובן להיות ציוני מאמין אולם מהיסטוריון מקצועי אפשר לדרוש לחדול מלהיות ציוני בהתיישבו לכתוב היסטוריה".

הארץ, 26/09/2000

מן המפורסמות הוא, שאין כל קשר בין נתונים לבין הלוך רוח לאומי. בימיו של ג'ון מייג'ור החלה הכלכלה האנגלית לפרוח, אך מצב הרוח - כפי שהשתקף במשאלי דעת הקהל - היה בשפל המדרגה. רק עלה טוני בלייר לשלטון, ומצב הרוח השתנה מקצה לקצה אף שהנתונים האובייקטיוויים לא השתנו.

הארץ, 29/09/2000

חדשות טובות: על פי נתונים אחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - שטרם פורסמו - מתרחשת זה כמה שנים מגמה חדשה של ירידה משמעותית במספרם של ישראלים ותיקים העוזבים את הארץ לתקופות ארוכות. הנתונים שנאספו על ידי ארי פלטיאל, ראש תחום דמוגרפיה בלמ"ס, מפתיעים. מדובר, החל בשנות ה-90, בעזיבת כמה אלפים בכל שנה, ועל פי בדיקות הלמ"ס גם שיעורים נמוכים אלה מושפעים בעיקר מעזיבת עולים חדשים. הגירתם של אלה היא טבעית והיא חלק בלתי נפרד מכל גל עלייה.

הארץ, 08/10/2000

מי ששמע וראה את הדיבורים של רעולי הפנים חשופי הפנים כאחד - שיצאו מפיהם של כמה מערביי ישראל, ביניהם חברי כנסת, על "מחיקת הקו הירוק", על פלשתין שתשתרע מהים עד המדבר, על קץ מדינת היהודים (אם היא - כדברי עלילת הדם - תהרוס את המסגדים על הר הבית) שמע גם דברים בין השורות ובין המשפטים: התעוררותה של תקווה ישנה-חדשה, שאפשר יהיה לחסל את ישראל, כמו שחוסלה ממלכת הצלבנים כמו שאין קיום לשום גוף לאומי, שאינו ערבי מוסלמי. חשוב לציין כי דברים מסוג זה נשמעו עוד לפני שנהרגו אזרחים ערבים בישראל.

הארץ, 27/10/2000

משה צימרמן ("תרבות וספרות", 20.10) מכתיר את חנה ארנדט, שספרה "אייכמן בירושלים" יצא לאחרונה בתרגום עברי, "אם הפוסט ציונות". על שום מה קושר צימרמן כתרים אמהיים לחנה ארנדט? על שום שעוד בשנות הארבעים והחמישים חשפה את פניה האמיתיים והאכזריים של הציונות ושל המדינה היהודית. אך לפחות חלק מהראיות לכך הן חלולות.

הארץ, 29/10/2000

בין הקיצוניות לאכזבה ישנו נתיב שלישי, שגם אינו גורע מאחריות הפלשתינאים וגם אינו מוותר על תהליך השלום

חלק גדול מהציבור הישראלי סובל מחרדת נטישה: כאשר התיירים מתחילים לברוח, להקות מודיעות על ביטול הופעות וטיסות מתבטלות, הבטן מתחילה לקרקר והלב נצבט. רק אתמול היינו חלק מהעולם, מחוברים בסיבים אופטיים, בערוצי אינטרנט, בכבלים ובלוויינים, למציאות הגלובלית, ולפתע פתאום, שוב - אוי, כמה שהרגשה הזאת מוכרת - אנחנו לבד כאן בקצה מזרח, עם הפלשתינאים והעולם הערבי.

הארץ, 07/11/2000

מי שיסקור בעתיד את תולדות החינוך בישראל יראה בשנת הלימודים הנוכחית נקודת תפנית. בפעם הראשונה לומדים יותר סטודנטים לתואר ראשון במכללות (לרבות המכללות האזוריות שהן שלוחות של אוניברסיטאות) מאשר באוניברסיטאות. 210 אלף סטודנטים - מספר שיא - לומדים השנה במוסדות להשכלה גבוהה, כולל 35 אלף סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. 135 אלף - לא כולל תלמידי האוניברסיטה הפתוחה - לומדים לתואר ראשון, והם נחלקים בין האוניברסיטאות עצמן (49%) ובין כלל המכללות (51%). אם מוסיפים למניין את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה, מגיעים למסקנה שרק כשליש מתלמידי התואר הראשון לומדים באוניברסיטאות המחקריות.

הארץ, 09/11/2000

שני גורמים קובעים את עושרה של מדינה - מספר האנשים העובדים לפרנסתם, ותפוקתם. לישראל יש בעיה כרונית: אין בה די אנשים העובדים, או הרוצים לעבוד, לפרנסתם. הגרף המצורף ממחיש זאת: שיעור המשתתפים בכוח העבודה האזרחי במדינות המתועשות (מדינות ה-{ - O.E.C.D@\{\ הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכליים) - דהיינו, שיעור האנשים בני 64-15 העובדים, או מחפשים עבודה, הוא יותר מ-70% - ב-1988 הגיע ל-70.5%. בישראל השיעור הגיע ב-1988 ל-61.5%.

הארץ, 20/11/2000

לפעמים נתונים עובדתיים יכולים להפריך, בבת אחת, תיאוריות מנופחות שנראות מוצקות ומשכנעות. על פי תיאוריות הרווחות יותר ויותר בתקופה האחרונה - החברה היהודית-הישראלית איבדה את לכידותה, והשסעים הקורעים אותה מבפנים מעמידים אותה במצב של סכנה. את התיאוריות הללו מעמידים בספק הנתונים על מספר האזרחים הנכנסים ויוצאים בישראל ועל שיעורי העלייה אליה בתקופה שמאז פרוץ האינתיפאדה ועד היום.

הארץ, 30/11/2000

בתוך זמן קצר תחליט הכנסת אם להשאיר על כנה את שיטת הבחירה הישירה, שיטת שני הפתקים, או להחזיר את המודל הקודם של בחירת הנציגים לפרלמנט בשיטה יחסית טהורה, והם הבוחרים את ראש הממשלה ויכולים גם להחליפו באחר.

הארץ, 13/12/2000

רוב אלה שנמצאים היום בעמדת מקבלי ההחלטות לא יחיו ב-2050, אך החלטותיהם יקבעו את מראה דמותה של המדינה אז. חיזוי העתיד הוא עניין מסוכן. קל לצטט תחזיות שהתבדו - חגיגות המילניום היו מלאות בהן. רק לפני כמה שנים, למשל, ניבא לנו "אקונומיסט" שפע של נפט זול שיציף את העולם.