הארץ, 13/12/2000

רוב אלה שנמצאים היום בעמדת מקבלי ההחלטות לא יחיו ב-2050, אך החלטותיהם יקבעו את מראה דמותה של המדינה אז. חיזוי העתיד הוא עניין מסוכן. קל לצטט תחזיות שהתבדו - חגיגות המילניום היו מלאות בהן. רק לפני כמה שנים, למשל, ניבא לנו "אקונומיסט" שפע של נפט זול שיציף את העולם.

תחזיות דמוגרפיות הן יותר מבוססות משום שהן מסתמכות על דפוסים חברתיים ומשפחתיים שאינם משתנים בקלות. אך גם כאן שולי הטעות רחבים ביותר שכן שינויים זעירים מצטברים, ויוצרים בסופו של דבר שינויים גדולים. זאת ועוד, שינויים תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים משפיעים אף הם על שיעורי הילודה.  

למרות כל אלה אפשר לנבא, פחות או יותר, את היקף אוכלוסייתה של ישראל ב-2050. על פי התחזיות, יתגוררו בה בין 10.6 מיליון ל-15 מיליון בני אדם - יותר מבשוודיה היום, וקרוב לוודאי שגם יותר מבשוודיה של 2050. בישראל הצפופה הזאת יחיו, וזו הנקודה החשובה, רוב יהודי העולם. לפי תחזיותיו של המומחה לדמוגרפיה פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, כפי שהתפרסמו באחרונה בשנתון יהודי-האמריקאי, יחיו אז בישראל בין 6.8 ל-9.7 מיליוני יהודים, שיהיו כ-57% מכלל האוכלוסייה היהודית בעולם. ביחס לילדים התמונה משמעותית יותר: ב-2050 יחיו בישראל כ-80% מילדי היהודים בעולם (ב-2020, מועד שביחס אליו התחזית בדוקה לחלוטין, השיעור יהיה 77%-73%). ב-2050 יהיה מספר היהודים בישראל גדול כמעט פי שניים ממספר היהודים בצפון אמריקה. באירופה לא יחיו יותר ממיליון יהודים.

במלים אחרות: בתוך זמן קצר - מבחינת אורך חייו של עם - תהיה ישראל לא רק מולדתו של העם היהודי, אלא גם יחיה בה הריכוז הגדול ביותר שלו. התפוצות יצטמקו מאוד וחלקן ייעלמו.

הדיבורים האופנתיים על פריחתה של תרבות יהודית בגולה ייזכרו אז כריקים מתוכן. לעומת זאת, בישראל תפרח השפה העברית, שהשוק ל"מוצריה" יגדל ויגיע לממדים שכמוהם לא ידענו. זה יהיה ניצחון אדיר לציונות, אם נזכור שבתש"ח, עם הקמת המדינה, חיו בישראל רק 5.8% מיהודי העולם. העם היהודי - שקיומו לא הוכר עדיין במחלקות לסוציולוגיה ביקורתית, ואשר על זכותו להגדרה עצמית קמו חולקים בכל אוניברסיטה מחקרית ראויה לשמה - הצביע בעד חזונו של הרצל.

אך הצלחתה של הציונות גם יוצרת בעיה קשה: בארץ קטנה ויבשה יצטופפו ב-2050 בין 10 ל-15 מיליון בני אדם. כבר היום חיים בישראל 264 תושבים לכל ק"מ מרובע, עובדה המציבה אותה במקום ה-23 בדירוג המדינות בעולם על פי מידת הצפיפות. ב-2050 תגדל הצפיפות כמעט פי שניים. תפקידם של מקבלי ההחלטות היום הוא להכין תשתית פיסית, כולל מאגרי מים ומקומות עבודה לאוכלוסייה הגדולה הזאת. מה שנעשה, או לא נעשה, היום יקבע גם את מראה הארץ וגם את איכות החיים של תושביה. אין ספק, שתוכניות המתאר הפיסיות חייבות כבר היום לתת מענה לגידול באוכלוסייה - שלרובה לא יהיה מקום במרכז, והיא תצטרך לחיות בנגב ובגליל - וגם לצורך לשמר שטחים פתוחים. ב-2050 יחיו בישראל, על פי אותן תחזיות, בין 3.7 ל-5.3 מיליוני ערבים.

הם יהיו כשליש מאוכלוסיית המדינה. מה שנעשה כיום יקבע, אם הם יהיו חלק מהחברה ומהכלכלה של ישראל הגדולה, וברור שגורלם ישפיע גם על גורל היהודים. בעיקר מדובר בצורך הדחוף להגדיל את שיעור המועסקים ואת רמת ההכנסה שלהם: רמת החיים שלהם ב-2050 תיקבע על ידי גורמים רבים, אך בעיקר על ידי רמת מערכת החינוך במגזר הערבי. זוהי עוד דוגמה לאופן שבו מקבלי ההחלטות היום ישפיעו על דמות המדינה ב-2050.