הארץ, 03/09/2000

פתיחת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה לבחון שוב את יכולתה של מערכת החינוך לצמצם את פערי ההשכלה וההכנסה - השניים כרוכים זה בזה, בעיקר כיום, כאשר הידע נעשה מכשיר עיקרי לעשיית כסף. בעשר השנים האחרונות טרחו כל שרי החינוך להדגיש את ההיבט החברתי של מערכת החינוך, ובתקופה זו גדל מאוד שיעור בעלי תעודת הבגרות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה מדובר בכ-50% מהשנתון, ועל פי נתוני משרד החינוך, המתייחסים רק לתעודה המושגת עם סיום הלימודים ולא בגיל מאוחר יותר - עלה השיעור בעשור האחרון מכ-30% ליותר מ-40%. תוצאה משמעותית זו הושגה באמצעות תוכניות התערבות שונות של משרד החינוך ועל ידי פנייה ציבורית לבתי הספר שלא להנשיר תלמידים ועידוד תלמידים לגשת לבחינות הבגרות.

שיעור זה של בעלי תעודות בגרות עוד יגדל, אך הוא עומד להגיע למיצוי. זאת ועוד, השגת תעודת בגרות היא רק אמת מידה אחת לשוויון הזדמנויות: היא מאפשרת כניסה לעולם ההשכלה הגבוהה אך אינה מבטלת פערים בציונים, ובעיקר גדלה הדאגה שמא עולם ההיי-טק יינעל בפני החלק החלש של בוגרי התיכון, גם אם תהיה בידם תעודת בגרות.  

משום כך, הדגש צריך להיות מוסט אל עבר בית הספר היסודי, שבו הפערים מתחילים להיווצר. על פי מחקר מעניין שעשה צוות מקצועי בראשות פרופ' ויקטור לביא ושהוגש לכנס השנתי של המכון לדמוקרטיה ב-1999, הפערים הבין-עדתיים בקרב התלמידים שהישגיהם נבדקו אינם מתחילים בכיתה א', אלא בכיתה ה', שם שיעורם 7%-6% לטובת האשכנזים, והם עולים עד שבחטיבת הביניים הם מגיעים ל-14%-12%. אם בבית הספר היסודי הפער העיקרי הוא במתמטיקה, בחטיבת הביניים הפערים מתבטאים בכל מדדי ההישגים. כשמדובר בבעלי תואר ראשון במדעי הטבע - גדל הפער לממדים מפחידים של 59.6%.

לדעת הצוות, "חלק גדול מהפער... (חצי עד שני שלישים) מוסבר על ידי ההבדלים בין השכלתם של יוצאי מערב ליוצאי מזרח". לא ברור מדוע הפער מתחיל להתגלות רק בכיתה ה', אך לדעת מומחי משרד החינוך, בכיתה ה' מתחילים התלמידים לעבור ללימוד מופשט יותר, ואז יכולתם של ההורים לעזור לילדיהם משתנה על פי המוצא וההשכלה.

מחקרו של לביא, כמו רוב המחקרים, מתייחס רק לדור ראשון (מי שנולדו בחו"ל) ושני (בנים לאבות שנולדו בחו"ל) ואינו בודק כלל את תלמידי הדור השלישי. עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תקיים, בעוד כשנה וחצי, סקר חברתי מקיף וראשון מסוגו על הדור השלישי - אנו ניזונים רק מהנתונים על בני הדור הראשון והשני, שהם כיום מיעוט מקרב התלמידים. במחקר של לביא 60% מהתלמידים הם דור שלישי ועליהם אין אנו יודעים דבר. עם זאת, יש סיבה לאופטימיות: על פי ממצאי המחקר, "ממוצע ההישגים של תלמידים ילידי ישראל (דור שני) גבוה מהישגי התלמידים ממוצא מזרחי (שנולדו באסיה ובאפריקה)". ייתכן מאוד איפוא, שכאשר ייבדקו הישגי הדור השלישי והרביעי, יצטמצמו הפערים, בעיקר בשל העובדה שההורים, כבר ילידי הארץ, יוכלו לסייע יותר לילדיהם. כך או כך, ברור שאם רוצים לטפל בפערים הבין-עדתיים, שלא ייעלמו כנראה גם בקרב הדור השלישי, ובאלה שבין יהודים לערבים - חייבים להתחיל בבית הספר היסודי.

חטיבת הביניים הוקמה כדי ליצור אינטגרציה ולהקטין פערים. אך מתברר שהיא אינה יכולה לממש במלואה מטרה זו, שכן הבעיה מתחילה שנתיים לפני שהתלמידים מגיעים אליה. משום כך, חייבים לדון ביסודיות בכל מה שכרוך במבנה הלימודים בבית הספר היסודי.