| ראיון עם פרופסור רובינשטיין על האקדמיה וסדקיה |
 |
 |
|
אוונגרד, עיתון הסטודנטים במרכז הבינתחומי, מאורי הירש, פברואר 2015 הספר "סדקים באקדמיה", מאת פרופ' אמנון רובינשטיין ועו"ד יצחק פשה, יצא לאור. הספר עוסק בבעיות המרכזיות של האקדמיה בישראל ומעמיד על סדר היום שאלות וסוגיות מהותיות בהשכלה הגבוהה
"מה היה המניע לכתיבת הספר?"
"המניע היה מאוד מוזר; בעקבות דיון במועצה להשכלה גבוהה על חופש אקדמי. הלכתי יחד עם עוזרי, ערן דוידי, לדיון והתגלו חילוקי דעות חזקים מאוד לגבי מהותו של החופש האקדמי. טענתי שחופש אקדמי קשור במגוון דעות וגישות שונות שהאוניברסיטה אמונה עליהן, וכשזה לא קיים - נשמט הבסיס של החופש האקדמי", מציין פרופ' רובינשטיין. הוא ממשיך ומספר שלאחר מכן עלתה בדעתו השאלה 'למה לא לכתוב את ניסיוני משנות ה-90 ולפתח את הספר?', גם על נושא החופש האקדמי, על עצמאות הסטודנטים ועל הסוגיה החברתית והמרכזית שהוזנחה - הנגישות להשכלה הגבוהה.
פרופ' רובינשטיין מספר לנו שהוא אופטימי לטווח הארוך. "שינויים בחברה הישראלית הם קשים מאוד, כי זוהי חברה שמרנית, ואין כמעט פיקוח של הכנסת על הנושאים הללו, הדברים לוקחים הרבה מאוד זמן, אך בסופו של דבר הם מתבצעים", מסביר פרופ' רובינשטיין ונותן כדוגמא את העובדה שהצליח לשנות את השיטה, כך שיהיה ניתן לפתוח מכללות אקדמאיות.
על אוניברסיטאות ומכללות בישראל
"עד שנת 1992 השיטה הישראלית כללה מונופול של מוסדות להשכלה גבוהה במימון הממשלה, שמתיימרות להיות בעלות סטנדרט אחיד וגבוה מאוד. כשר החינוך ביצעתי רפורמה שתכליתה דומה לשיטה האנגלו-אמריקאית שהיא פלורליסטית, פחות תלויה בממשלה וגם נותנת מענה לביקוש להשכלה גבוהה", מתאר פרופ' רובינשטיין. אך מה שמסתבר בספרו הוא שהמעבר מעולם לא הושלם. "זמן קצר לאחר הרפורמה הזו עזבתי את הממשלה, והייתה ריאקציה חריפה נגד העיקרון שלי. בעצם, היה דבר מוזר; נתנו הכרה ואישור למכללות ללא בדיקת איכות מספקת, ומצד שני ירדו לחייהן של המכללות עם כל מיני צעדים אדמיניסטרטיביים אוויליים".
"הות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), המשיכה לחלק את כספי המחקר שלה לא לפי קריטריונים אובייקטיבים, בניגוד מוחלט למה שקורה בדמוקרטיות מערביות, אלא אך ורק לפי פרוטקציות וזכויות היסטוריות - וזה אחד השינויים שלא הספקתי לעשות, וצריכים להיעשות באופן דחוף", כך פרופ' רובינשטיין. הוא מוסיף כי הכספים צריכים להינתן למוסדות האקדמיים בישראל, לא עפ"י זכויות היסטוריות אלא על-פי קריטריונים אובייקטיבים ושקופים, למשל – על-פי בסיס תחרותי כמו המחקרים שמתקיימים במוסדות אקדמיים בארה"ב.
באירוע חגיגי שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה בחודש שעבר, הושק הספר החדש והוצג לאורחים רבים, ביניהם נציגות הות"ת. "באירוע ההשקה, סגן יו"ר המל"ג אמרה שהיא מקבלת את הדו"ח בברכה כהמשך לדו"ח המשילות", מספר פרופ' רובינשטיין וממשיך "אם הות"ת ינהג כפי שאמרה, צריך יהיה לפתוח לפחות חלק מהכספים לתחרות בין כל המוסדות האקדמיים". פרופ' רובינשטיין מסביר כי נכון הדבר שלאוניברסיטאות יתרון גדול מאוד מעצם העובדה שבידיהן תחומים כמו מדעי הטבע, הנדסה ומעבדות שהושקעו בהן סכומים גדולים, אך בנוגע לתחומים כמו משפטים, פסיכולוגיה ומקצועות אחרים - אין להן יתרון ויש ללכת על-פי התקדימים הבינלאומיים.
"אני שמח לראות שבנק ישראל אמר לא מזמן שפתיחת המכללות האקדמיות היה שינוי חברתי וכלכלי אדיר של הקטנת הפערים בחברה והגדלת שיעור המועסקים בה. יש להבין שככל שנתקדם בסולם קבלת התואר השני והשלישי, כך תשתנה דעת הקהל. כעת נמצא הבינתחומי במשא ומתן על קבלת תואר שלישי (דוקטורט) במשפטים, אך האוניברסיטאות מתנגדות ורוצות לרשום מונופול בלתי חוקי בידן", כך פרופ' רובינשטיין.
בספרו מתאר רובינשטיין בין היתר, כיצד מתייחסים בעולם, למשל בארה"ב, ובאיחוד האירופי לבעיות בעולם האקדמיה, "אני לא מכיר שום שטח בישראל שהיה מוזנח כמו נושא ההשכלה הגבוהה", קובע פרופ' רובינשטיין.
 על קולג'ים קהילתיים (Community College)
הקולג'ים הקהילתיים הינם מוסדות שמפוזרים ברחבי ארה"ב. פרופ' רובינשטיין סיפר לנו על מיני מקרים שקולג'ים שכאלה, הצילו נערים במדינות שונות בארה"ב, ואפשרו להם להתקדם. "הקולג' מקביל למכינה טרום אקדמית אך לא נותן תואר, אלא נ"ז להמשך הלימודים האקדמיים והוא כולו בחינם. הייתי עושה זאת", הוא אומר.
האם לדעתך החברה הישראלית תקבל מוסדות מסוג חדש שכזה בקלות?
"החברה הישראלית משתוקקת לסגירת פערים, והקולג'ים צריכים להיות בפריפריה כמו המכללות האקדמיות, אך יש ללכת ולמצוא את התלמידים החלשים ולהביא אותם. יש לנו מזל שיש רצון רב ללימודים בהשכלה גבוהה גם בין יהודים וגם בין ערבים בישראל", כך לדבריו.
על זכויות הסטודנט בישראל ובעולם
פרופ' רובינשטיין מספר על מודלים שונים של זכויות הסטודנט. באנגליה למשל, המודל הוא חופשי יותר ומרחיק לכת, ועל כן לא היה רוצה לאמץ אותו. "המודל שלנו בבינתחומי הרצליה, למשל, הוא להתייחס לסטודנט לא כלקוח, אלא כאל שותף. בנוסף, הייתי רוצה לראות יותר פעילות פוליטית בקרב סטודנטים בישראל".
"הטענות הן שבמכללות לא מתבצע שום מחקר, הרכילות הישראלית והשמועות צפות באוויר, אנשים קוראים זאת בעיתונות ושומעים מחברים. אני בעד שכל גוף בינ"ל או אובייקטיבי יבדוק, אך איני מוכן לקבל את הרכילות הישראלית כעובדת יסוד", פרופ' רובינשטיין מסביר שנושא ההשכלה הגבוהה בישראל, למעט כמה כתבות, לא מסוקר דיו וכי זהו נושא שצריך לכסות אותו באופן שוטף.
על הישגים ישראליים
"לישראל יש הישגים גדולים מאוד בתחום האקדמי. אולם כחברה יהודית, ההישגים שלנו בהשוואה לקהילות היהודיות בעולם חלשים יותר ואפשר לתקן את זה. עם ישראל הוא עם מוכשר מאוד ואין שום סיבה שבדירוג הבינ"ל לא נהיה למעלה. שום סיבה". בעניין זה, מוסיף פרופ' רובינשטיין שקיים פרדוקס במסגרתו, האוניברסיטאות הישראליות מצטיינות במדעי הטבע ופחות במדעי החברה - כשרוב הסוציולוגים בארה"ב הם יהודים, "לזה אני מנסה למצוא הסבר; אני חושב שחלק מההסבר הוא הגישה האידיאולוגית הלא פלורליסטית למדעי החברה", מסביר פרופ' רובינשטיין.
"למדינת ישראל יש המון הישגים, גם האקדמיה הישראלית מצטיינת ויש לנו מלומדים בלתי רגילים, אך אפשר לשפר את המצב בקלות", מסכם פרופ' רובינשטיין.
בתום השיחה ניתן לקבוע כי ההשכלה הגבוהה הינה נושא טעון שחשוב שיקבל סיקור רחב יותר בתקשורת. הסוגיות שעלו במהלך השיחה, מהוות תצוגת תכלית מספרו החדש של פרופ' רובינשטיין, אשר מאגד בתוכו נושאים שנוגעים לחייו של כל אזרח; חינוך, היסטוריה, זכויות, השכלה גבוהה וחשיבות הנגשתה למעמדות השונים בחברה הישראלית.
עוד על ספרו של פרופ' רובינשטיין, "סדקים באקדמיה", ניתן לשמוע בראיון שהתקיים עימו בתכנית "אוונגרד", שמשודרת בכל יום שני בשעה 15:00 ברדיו הבינתחומי |
hacked by guardiran.org
מידע נוסף
Content View Hits : 4902279
