ישראל היום, 30.4.2015

 

שר האוצר המיועד, ח"כ משה כחלון (יו"ר מפלגת כולנו), ייכנס לתפקיד עם מוטיבציה רבה, והוא רוצה, כך נמסר, לפרק את רשות מקרקעי ישראל, להגדיל את היצע הקרקעות בישראל ובכך להוריד את מחירי הדירות. אני מאחל לו הצלחה במשימה ההרואית שהציב לעצמו. עובדה היא כי ראשי ממשלה, לאורך השנים והקדנציות, לא הצליחו בכך.

רשות מקרקעי ישראל עושה מאמצים להגדיל את היצע הקרקעות, אך המבנה הריכוזי הקיים נמצא בעוכריה. מוסד ציבורי בישראל מוגבל בכור עשייתו, בשל גורמים רבים הבולמים את כושר ביצועו.

כחלון אינו היחיד שרצה לעשות זאת בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. למעשה, איני זוכר ראש ממשלה (עבדתי עם ארבעה מהם) שלא רצה לעשות זאת בצורה זו או אחרת, ואיני זוכר בכל שנותיי הארוכות בפוליטיקה שר שלא ביקר קשות את ריכוז כל קרקעות המדינה, שאינן בבעלות פרטית, ביד מינהל אחד, בעל סמכויות אדירות. 

 

שר אחד שהיה ממונה על המינהל (כפי שהיה תוארו אז) אמר לי שרוב הדואר שהוא מקבל כולל מכתבי שנאה למוסד זה. כמה פעמים הירהרתי אז ושאלתי ראשי ממשלה מדוע מקיימים שריד זה של אידיאולוגיה ריכוזית, מעין בולשביקית, של שלטון מפא"י בשנות ה־50, ולא מחליפים אותו במודל מתקדם ומעשי יותר. 

 

ברור שרזרבה קרקעית צריכה לעמוד לרשות הממשלה למטרות ציבור - כפי שהדבר נהוג בארה"ב וברוב מדינות העולם - אך לשם מה צריך גוף פוליטי אחד השולט בכל הקרקעות, לרבות אוניברסיטאות, בנייני מגורים, שירותים ציבוריים, במדבר ובהר? מעולם לא קיבלתי תשובה ישירה לשאלתי. ראשי הממשלה קרצו לי ואמרו: "אתה הרי יודע לשם מה קיים המינהל".

 

שמעתי הסבר זה, שהוא לכאורה משכנע, אך התחלתי לשאול את עצמי כמה שאלות:

מדוע ישקיעו הסעודים או כל מדינה ערבית אחרת, ממון רב בישות הציונית, יסתכנו בסכסוך עם מדינות ערביות קיצוניות ויקבלו בתמורה נכס המצוי בשליטה מלאה של ישראל? הרי נכס כזה יהיה תמיד מועד להפקעה לצורכי ציבור על ידי ממשלת ישראל; ובמה עדיפה השקעה בישראל על השקעה במדינות משגשגות? 

 

ועוד תמהתי: אם הסעודים אכן מתכוונים לרכוש מקרקעין בישראל, מדוע לא רכשו קרקעות של פרטיים העומדים למכירה? הרי יש קרקעות בבעלות פרטית - באזורי ביקוש! ואם מסתמנת כאן כוונה סמויה להשתלטות ערבית, למה שלא ירכשו בממונם כי רב קרקע פרטית? 

 

נוסף על כך, לא הבינותי לשם מה צריך מוסד כה יקר ורב סמכויות דוגמת המינהל/הרשות, כשאפשר לחוקק חוק האוסר מכירת קרקעות למדינות או לתושבים של מדינות שאין עימן שלום? חוקים מסוג זה קיימים במדינות אחרות, וודאי שהם מוצדקים לגבי מדינות שאינן מקיימות יחסי שלום עם מדינת ישראל.

 

כשסיימתי תהיות אלה, החלה מחלחלת בתוכי מחשבת כפירה: מה רע בכך, בעצם, אם ירכשו "הסעודים" קרקע ציבורית פנויה? הסעודים הם סוחרים טובים, וכאשר ייווכחו לדעת שיש ביקוש כה רב וכה קשיח לדירות מגורים, הם ירצו, כסוחרים טובים, למקסם את רווחיהם. הם יציעו קרקעות לכל המרבה במחיר, ובדרך זו יגדילו בתוך זמן קצר את היצעם ויביאו לירידת מחירי הדיור. 

יתר על כן, הסעודים לא יעדיפו למכור קרקע במחיר נמוך ומסובסד בהתנחלויות (מטעמים פוליטיים) וינהגו על פי כללי השוק. נכון, הם ימכרו קרקע גם לערבים, תושבי ישראל ואזרחיה, אבל זהו בעיניי יתרון נוסף של כניסתם לשוק. מי שמאמין בהכרזת העצמאות כמוני, יראה בעין יפה כל מעשה של שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה. כך גם פסק בית המשפט העליון שלנו. 

 

מכל הבחינות הכלכליות, החברתיות והלאומיות, עדיפים הסעודים על מוסד ריכוזי, מונחה פוליטית, שאינו מצליח, גם אם הוא רוצה, לספק את הביקוש הגובר לקרקעות לצורך בנייה. עניין הגדלת ההיצע חיוני, ודיור בר־השגה - כן, גם באזורי הביקוש - הוא כה חשוב עד כי קשה להבין כיצד הממשלות השונות והרבות שהיו לנו לא הצליחו להגדיל את ההיצע, וזאת כאשר המדינה שולטת ברוב הקרקעות שעליהן אפשר לבנות דירות.