בתוך ים החדשות הרעות נמצא אי קטן של בשורות טובות: בחשכת הסכנות מחוץ והטמטום מבית יש קרן אור אחת - תוחלת החיים בישראל (בעת לידה) עולה מעלה בשיעורים מדהימים.   

לא מכבר פירסם מכון טאוב נתונים בנושא זה והצביע על כך שתוחלת החיים בישראל ב2005-עולה ומשיגה את ממוצע המדינות המפותחות. עתה פירסם ארגון הבריאות העולמי נתונים מעודכנים לשנת 2008 ובהם התקדמות נוספת: נשים בישראל חיות בממוצע 83 שנים; גברים 79 -שנים. ישראל נמצאת בראש הטבלה במקום העשירי יחד עם מדינות כמו אוסטריה אוסטרליה יפן קנדה שבדיה ושווייץ - לפני רוב מדינות אירופה והרבה לפני ארה"ב; ובאשר ליהודים ישראלים - לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הממוצע בשנת 2009 הוא גבוה אף יותר: גברים יהודים 80.5; נשים יהודיות 83.9 .  

אין צורך לומר שאין להשוות בין ישראל לשכנותיה אך מעניין הדבר כי תוחלת החיים בשטחים אף היא גבוהה מזו הקיימת ברוב העולם הערבי: בעזה היא גבוהה מזו הקיימת במצרים וסוריה ועולה על רוסיה הנמצאת במקום נמוך ביותר.    ועוד: נתוני הלמ"ס מעידים על קצב התפתחות מפליא: רק לפני 20 שנה תוחלת החיים הכללית היתה 78.8שנים ואילו בממוצע ארבע השנים האחרונות היא עלתה ל.82.7-בנתוני האו"ם לשנים 2005 2010-ישראל נמצאת במקום השמיני בעולם. הוא הדין בספר העובדות של ה-CIA .  

מדוע זה חשוב? מפני שתוחלת החיים לא רק מבשרת חיים ארוכים לתושבי המדינה אלא גם מודדת את הפיתוח האנושי של החברה שבה מדובר ויוצרת מרכיב חשוב במדד הפיתוח האנושי של האו"ם.   

מעמד זה של ישראל מפליא משתי בחינות: בדרך כלל קיימת הלימה בין תוחלת החיים לבין העושר הכלכלי וחלוקתו השוויונית בין התושבים; ישראל נמצאת במקום נמוך בעושרה ובמקום נמוך ביותר בחלוקת העושר. והנה כאן היא מעפילה מעלה.   

שנית מפליא הדבר שבמדינה מוכת טרור ופעולות איבה שבה שיעור ההרוגים בתאונות דרכים גבוה והחיים בה כה רוויי מתח משך החיים ארוך יותר ממדינות עשירות ושלוות כמו סקנדינביה (הלמ"ס מוציא מכלל חישוביו את הרוגי המלחמות אך כולל את הרוגי פיגועי הטרור ומבצעים צבאיים כמו עופרת יצוקה שאינם מוגדרים כמלחמה).   

עם זאת קיים עדיין פער משמעותי בתוחלת החיים בין יהודים לערבים. הפער הוא של 3.8 שנים. לכאורה זו תוצאה טבעית של רמות הכנסה שונות: בכל העולם העניים יותר חיים פחות וסובלים יותר ממחלות. בלונדון לתושבי רובע קנסינגטון תוחלת חיים של 88 שנים ואילו מספר קילומטרים משם תושבי טוטנהם-גרין חיים 17 שנים (!)פחות. בארה"ב פער של 5 שנים מפריד בין לבנים לשחורים הגבוה משמעותית מהפער בין יהודים לערבים בישראל.   

אך החלוקה בין יהודים לערבים אינה מתארת את הפערים בתוך האוכלוסייה הערבית: דו"ח לא רשמי של הלמ"ס שנכתב עבור מכון ון ליר ומתפרסם כאן לראשונה מגלה שתוחלת החיים של ערבים נוצרים גבוהה ביותר (81.3 שנים לנשים ו-77.6 לגברים); הדרוזים מצויים באמצע ותחתם נמצאים המוסלמים כשהפער בין נוצרים למוסלמים הוא כ-3 שנים. גם בין המוסלמים קיימים פערים: תושבי הגליל נמצאים בראש ובתחתית נמצאים ערביי הנגב (הבדואים) - בפער של יותר מארבע שנים.   

האם פערים אלה הם תוצאה של מצב סוציו-אקונומי בלבד? האם הם משקפים רק את היכולת הכספית להגיע לשירותי בריאות משופרים למזון בריא למודעות בריאותית?    איננו יודעים.

אין ספק שהנושא הכלכלי הוא עיקרי אך להנחה זו יש חריגים: אנו יודעים שגם לגנטיקה חלק בפערים. עובדה היא שבכל המדינות ללא חריג נשים חיות יותר מגברים למרות שהנתונים הכלכליים והחברתיים שלהן שווים.

האם גם כאן קיימים גורמים כאלה? בהיעדר מחקר איננו יודעים.  

קיימים גם נתונים תרבותיים המשנים את התמונה. כך למשל תוחלת החיים של המהגרים הלטינים בארה"ב היא הגבוהה ביותר למרות שהם נמצאים בתחתית הסולם הכלכלי. ההסברים המקובלים לכך הם תרבותיים: הלטינים משקפים את תסמונת "המהגר החזק" שלו האומץ והתושייה לעזוב את מולדתו ולהילחם על קליטתו בחברה זרה וכן יש בהם לכידות חברתית ומשפחתית מרשימה.   

האם גם בישראל הסברים תרבותיים דומים?    נדמה לי שיהודים בישראל חיים יותר בשל תערובת גורמים: רמת הכנסה גבוהה יותר משפחות מעוטות ילדים (גורם משמעותי בכל חברה) ירידה בעישון ושירותי בריאות מהטובים בעולם.  

ההסבר לגבי המוסלמים הפוך: הם חיים פחות מיהודים בשל הכנסה נמוכה שירותי בריאות נחותים בהשוואה ליהודים ורמת עישון גבוהה: מעמדן הנחות של הנשים מביא לריבוי ילדים.

בקרב הערבים הנוצרים המצב משופר משום ששיעור הנשים העובדות בו גבוה והתוצאה היא משפחות מעוטות ילדים. אם אכן כך הדבר - והיעדרו של מחקר יסודי בעניין זה זועק ממש לשמיים - הרי הפער האמיתי הוא לא בין יהודים לערבים אלא בין עשירים לעניים ובין אלה הבאים ממשפחות מרובות ילדים למעוטות ילדים.   

ההסבר לממוצע הישראלי הגבוה נוגע כנראה להרגלי התזונה וללכידות הלאומית והמשפחתית של כל מגזרי האוכלוסייה - יהודים וערבים.   

על ישראל מוטלת החובה להקטין פערים כלכליים בין יהודים ליהודים ובין יהודים לערבים. חובה זו נפרדת מנושא מאמר זה. אך אם יצטמצמו פערים אלו נוכל גם לדעת אם אכן הבדלי תרבות דת ואורח חיים מסבירים את הפערים בתוחלת החיים. עד שנעשה זאת רשאים כולנו להתגאות בהישג חסר התקדים של ישראל: בתנאים קשים של מלחמה וטרור הצליחה מדינה מוכת פערים להשיג בבריאות תושביה את העשירות שבמדינות.   

כיצד זה קרה? אולי התשובה הנכונה פשוטה ביותר: הישראלים במקום לאכול ג'אנק פוד מעדיפים לנגב חומוס - יהודים וערבים גם יחד