משפטה של צנעני החל, כרגיל, במעצר מתוקשר ובבליץ תקשורתי נגד החשודה. לתקשורת נמסר שהחשודה שלחה עבריינים לאמרגנה לשעבר, כדי לגבות באמצעותם כספים שלטענתה היה חייב לה. עוד נמסר כי בעניין זה התקיימה "בוררות בעולם התחתון", שפסקה נגד האמרגן. כמו כן פורסם שמרגול נשאלה בחקירתה גם על אודות עבודתה כשופטת ב"כוכב נולד", שבמסגרתה התערבה, כביכול, לטובת מועמד מסוים לפי דרישת עבריינים. ועוד נמסר שהמשטרה האזינה בסתר לזמרת ואף עקבה אחריה.

בשלב זה נוצר הרושם הברור שמעצרה הוא חלק ממהלך משטרתי נגד ארגוני הפשע.

לאחר חקירה ממושכת הועברה מרגול לכלא נווה תרצה. למחרת האריך בית משפט השלום בראשון לציון את מעצרה. בשלב זה פורסם כי "גורמים במשטרה מעריכים כי יש בידם מספיק חומר ראיות לכאורה נגד הזמרת", וכי בקרוב ייעצרו גם זמרים ואמנים נוספים במסגרת חקירה זו.

למחרת פורסם שלמרגול היה קשר עם ארגוני פשע נוספים. מעצרה ומעצר בנה הוארכו על ידי שופטת שלום (מעצרים) בתשעה ימים. בתמונות מהדיון שפורסמו בתקשורת נראתה מרגול מותשת והמומה, ועורך דינה תיאר את מצבה הנפשי כקשה.

השופטת לא נעתרה לבקשה לחלופת מעצר, לאור "אופי פעולות החקירה" ו"חשש לשיבוש הליכי חקירה". נציג המשטרה אמר שמרגול "מסוכנת ותשבש החקירה", ולכן נדרשת הארכת מעצר.

התוצאה היתה שבתודעת הציבור היא הפכה לפושעת מסוכנת ביותר, שיש להמשיך בחקירתה כשהיא נתונה במעצר. באותו יום, בשעות אחר הצהריים, קיצר בית המשפט המחוזי את תקופת המעצר של מרגול לשישה ימים (במקום תשעה).

כשבוע לאחר המעצר, ב-23.8, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של מרגול נגד ההחלטה להאריך את מעצרה בארבעה ימים נוספים.

בדיון - בטרם הובאה ראיה כלשהי הקבילה בבית משפט - פנה נציג המשטרה לתקשורת: "גברת צנעני היא פעילה מרכזית בסחיטה והיא זו שדרשה לבצע אותה"; "היא פונה לעבריינים, היא יודעת למי שייכים העבריינים ויודעת מתי כל אחד מהם יוצא מהכלא".

בשלב זה היה כבר ברור לכל שמאחורי חיוכה של הזמרת מסתתרת דמות מפלצתית המפעילה מתא מעצרה את העולם התחתון כולו.

*   *   *

ואז, ב-29.8 הוגש כתב אישום נגד מרגול.

ב-1.9 שוחררה מרגול לביתה למעצר בית לאחר 17 ימים(!) בכלא נווה תרצה. השופט צבי גורפינקל נזף בפרקליטות על ההדלפות לתקשורת במהלך הפרשה, ואמר לתובע שלא היה צורך ליידע אותו בנושא מסוים, כיוון שהדבר כבר נודע לו מצפייה בטלוויזיה ומקריאה בעיתונים.

בתחילה ביקשה הפרקליטות לעצור את צנעני עד תום ההליכים - צעד קיצוני השמור בדרך כלל לעבריינים אלימים - אך השופט גורפינקל, בניגוד לשופטי המעצרים, לא קיבל את הטענות של הפרקליטות וקבע שהנזק שלכאורה נגרם לאמרגן היה כלכלי, שהנאשמת מבוגרת יחסית ובעלת עבר פלילי נקי, ושאינה מסוכנת לציבור ולחקירה. לכן, החליט על חלופת מעצר.

ב-23.11 כבר פורסם ש"פרשת מרגול", שהחלה בקול תרועה רמה, עתידה להסתיים בקול ענות חלושה. ההר התקשורתי הוליד עכברון תשוש.

הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון שלפיו הזמרת תודה באשמה ותקבל עונש מופחת של עבודות שירות. הסדר טיעון זה אושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט מודריק התייחס לפרסומים הרבים במסגרת הפרשה, כולל תמונתה של צנעני עם מספר עציר (שלא ברור אם הודלפה במתכוון על ידי המשטרה), ואמר שלא היה להם משקל כדי להקל את העונש.

נציג הפרקליטות הביע סיפוק מדרך סיום הפרשה. הוא הצדיק את הסדר הטיעון ואת העובדה שלא נגזר עליה עונש של מאסר בפועל, לאור העובדה שהסחיטה היתה רק "ברף הבינוני", שעברה נקי, שאינה צעירה וכן שהודתה במעשיה וקיבלה עליהם אחריות.

ב-9.1.2012 החלה מרגול - בליווי תקשורתי - בביצוע עבודות השירות שנגזרו עליה. היא הצטרפה לצוות של בית החולים אסף הרופא, שבו נקבע שתעבוד במשך חצי שנה כפקידת ארכיון. היא הביעה שביעות רצון מהמקום: "זה אחלה מקום שבעולם, אני מרגישה פה טוב וכיף לי".

וכך, הפרשה שהחלה במעצר היסטרי-דרמטי במסגרת מבצע נגד ארגוני הפשע ובבליץ תקשורתי נגד החשודה - הסתיימה בכיף למי שהצטיירה בציבור לפני כן כמלכת הפשע המאורגן וכאישה המסוכנת לציבור.

היא נענשה קשות: ישבה בבית כלא לנשים במשך 17 יום - על כל ההשפלה הכרוכה בכך. שמה - החשוב לה לצורכי מקצועה - היה למרמס. ממלכת הזמר היא הפכה בן-לילה למלכת הפשע המאורגן.

אלא שכל העונשים האלה לא הושתו עליה בתהליך שיפוטי ועל ידי בית המשפט. היא נענשה על ידי פקידים - שכן שוטרים ופרקליטי המדינה הם פקידים - ועל ידי שופטים המאשרים את צווי המעצר.

*   *   *

בכל התהליך הזה עקרונות המשפט הפלילי לא יושמו - פרט להחלטותיו של השופט גורפינקל. עקרונות המשפט הפלילי קובעים כי כל אדם זכאי עד שלא הורשע בדין. הפקידים הרשיעו את מרגלית צנעני בעבירות שאפילו לא נכללו בכתב האישום.

משהגיעה יום דינה, היא כבר נשאה בעונשה. העונש שהשית עליה בית המשפט היה "כיף" והחוויר בהשוואה לעונש שהשיתו עליה הפקידים ושופטי המעצרים. זהו אינו שלטון החוק; זהו שלטון הצחוק מהחוק.

מה עושים? מי שרוצה שמשפט מרגול יהיה לשיגרה - יתמוך בעמדה העיקשת של הפרקליטות שלא להכפיפה לנציב קבילות ציבור. מי שדבק בשלטון החוק, כפי שהוא מקובל במדינות דמוקרטיות, יראה בעמדת הפרקליטות סיבה נוספת מדוע יש להנהיג לגביה את אותו מוסד שחל על שופטי ישראל. על ועדת ביקורת המדינה להחליט בימים אלה באיזו אלטרנטיבה תבחר.