| לפזר את החשדנות |
 |
 |
|
מעריב, 12.7.2011 הטענות על אפליית הרבנים הקיצוניים לרעה ראויות להתייחסות.לכן הפרקליטות חייבת לפרסם את הדיונים בתום ההליכים המשפטיים ההפגנה שנערכה לפני בית המשפט העליון בשבוע שעבר הייתה קטנה מהמצופה, אך בל נטעה בחשיבותה: המחנה הדתי-ציוני התייצב לצדם של קיצוני הרבנים ומחה נגד מעצרם וחקירתם של הרבנים דב ליאור ויעקב יוסף. גם סקרי דעת הקהל הוכיחו שכאן נפערת תהום בין הציבור החילוני, על מרכיביו השונים, לציבור הדתי, לרבות זה החשוב של חובשי הכיפות הסרוגות.הטענות שמשמיע הציבור הדתי-לאומי ורבניו נגד מערכת המשפט הכללית מורכבות משניים: דין תורה (לרבות חוות דעת הלכתית הסותרת את החוקים נגד הסתה גזענית) קודם לדין כללי. דינא דמלכותא לא חל במקרה זה, שכן הדין אינו מופעל באופן שווה נגד כל המסיתים, והפרקליטות מעלימה עין מעבירות הסתה מצד שמאל. אלו הן שתי עילות שונות לחלוטין: את הראשונה יש לדחות; בשנייה צריך לדון בצורה עניינית. פרשנות ההלכה על ידי רבנים אינה שוללת אחריות פלילית. הרי זו הייתה טענתו של מאיר כהנא אשר נדחתה על ידי בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת וההנהגה הפוליטית (כולל הליכוד). בעיניי, ההסתמכות על ההלכה לצורך הסתה גזענית היא חמורה שבעתיים שכן היא גוררת את היהדות למחוזות זרים לה. אי אפשר לפטור את הטענה נגד אפליית הרבנים הקיצוניים
נכון, ישנן התבטאויות אנטי-גויות בפסיקה היהודית, אך אלה באו בנסיבות היסטוריות שונות לחלוטין, והציונות באה לשחרר אותנו, גם מהגלות וגם מפסיקת הגלות. מבחינה זו ההפגנה בירושלים לא הייתה נגד הפרקליטות או בית המשפט העליון, אלא נגד הכרזת העצמאות, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומהות הציונות. לעומת זאת, אי אפשר לפטור בלא כלום את הטענה נגד אפליית הרבנים הקיצוניים לרעה. אני מאמין שאין בפרקליטות אפליה מכוונת; חזקה עליי עדותה של עו"ד טליה ששון, שעמדה עד לא מזמן בראש מחלקה שעסקה בכך בפרקליטות. אך גם כשאין כוונת אפליה, תיתכן זו בפועל. כבר לא מדובר בשוליים
בית המשפט העליון הכיר בכך שתיתכן אפליה על פי התוצאה ולא על פי הכוונה. וחשוב יותר, חשדנות ותחושת קיפוח ואפליה יוצרות עובדה פוליטית שיש להתחשב בה. אם משפטן חשוב כמו ד"ר אביעד הכהן - דיקן מכללת שערי משפט, משפטן דתי ליברלי ושוחר זכויות אדם - מוחה נגד הפרקליטות על שאין היא חוקרת הסתות מצד שמאל, אות הוא שאין מדובר עוד בשוליים. המסורת שהתגבשה בפרקליטות היא שאין מגיבים על טענות מסוג זה וכן שאין פותחים את שיקולי הפרקליטות לדיון ציבורי. נוכח הקורה אצלנו, אין מקום למדיניות זו של סודיות. על הפרקליטות, שלמעשה אין עליה פיקוח של ממש, להסכים לשינויים הבאים במדיניותה: להודיע בציבור ולכנסת מה שיקוליה בהעמדה ובאי העמדה לדין בעבירות הסתה; לפתוח את דיוניה, לאחר תום ההליך המשפטי, בשאלת ההעמדה או אי העמדה לדין. כל עוד נדון העניין, ראוי לו שיהיה סודי, אך הסודיות צריכה לפוג ברגע שהסתיים ההליך. להסכים למינוי נציב קבילות ציבור לגבי החלטותיה. אם יש נציב כזה לגבי השופטים, יכולה גם הפרקליטות לחיות עם מוסד זה. השופט לואי ברנדייס אמר פעם ש"אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר". הוא גם מפזר החשדנות היעיל ביותר אימרה זו נכונה באורח כללי, והיא נכונה שבעתיים לגבי הפרקליטות. |
hacked by guardiran.org
מידע נוסף
Content View Hits : 4912473
