| למחרימים אל תהי תקווה |
 |
 |
|
ישראל היום, 14.4.2017 פעילי ה־BDS לא מבקשים שלום או זכויות אדם, אלא רוצים לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית • דווקא בגלל זה - חוק נגד כניסתם לארץ ישיג תוצאה הפוכה, ויחזק אותםחוק שקיבלה הכנסת לאחרונה, במהירות אופיינית לחקיקה לאומנית הנלחמת כביכול בשונאי ישראל והנהנית מגיבוי של ועדת השרים לחקיקה - קובע כי לא תינתן כניסה לישראל למי שקרא להטלת חרם על מדינת ישראל. אם הכוונה היתה רק לאלה הקוראים לחרם כללי על ישראל - אנשי ה־BDS - היה החוק מובן, מקובל וזוכה להסכמה כללית. אנשי ה־BDS לא מבקשים שלום או זכויות אדם. הם מבקשים לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ידיד שלי הלומד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, השתתף במפגש סטודנטים של ארגון זה ונדהם למראה ההתלהמות ולמשמע ההסתה לרצח יהודים. הוא מחה בפני נשיא האוניברסיטה על הסתה זו, אך נענה כי זהו חלק מחופש הביטוי הנהוג באוניברסיטאות. משום כך, אנשי ה־BDS אינם זכאים לבקר בארץ שהם מסיתים לרצוח את אזרחיה.
אין לי שום סימפטיה לחופש דיבור המסית לרצח כלשהו, אך גם כך החוק הוא מעט מיותר. אנשי ה־BDS לא מתכוונים לבקר בישראל או להתיישב בה. הם מעוניינים להחרים את ישראל, חרם הכולל בוודאי איסור ביקורים בה. אם הכוונה לתעמלנים המבקשים להגיע לישראל כדי להשתמש בביקור זה כתעמולה אנטי־ישראלית, אזי יש לשר הפנים - גם בלי החוק - הסמכות למנוע כניסתם של אנשים אלה, כפי שמנע כניסת איש "משמר זכויות האדם" האמריקני. גם צעד זה היה מיותר ומזיק, ולבסוף נעתר שר הפנים ללחץ דעת קהל אמריקני והתיר לנציג הארגון להגיע הנה כתייר.
עקרונית נשאלת השאלה: למה לחוקק את מה שקיים כבר במשפט הישראלי? יש צדק רב באימרה האמריקנית הנפוצה: "אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה!" - אימרה שאינה ידועה כנראה לח"כים חברי הקואליציה בכנסת הנוכחית - חלק גדול מהחקיקה הפרטית בכנסת הזו היא מיותרת או מזיקה (או גם מיותרת וגם מזיקה). הבעיה היא אחרת: חוק שנועד להילחם ב־BDS משרת למעשה את מטרת הארגון הנבזי הזה. מדוע? כיוון שהגדרת החרם נגד ישראל כוללת את ההתנחלויות בשטח המוחזק על ידי ישראל כשטח שנכבש במלחמת ששת הימים, לפני 50 שנה. שטח זה נמצא בשליטה צבאית ישראלית, אך המשפט הישראלי לא חל עליו.
הבעיה בכך היא שהתנחלויות אלה שונות מההתיישבות היהודית בישראל עצמה. היישובים שהוקמו בישראל נועדו לחזק את המפעל הציוני בלי לפגוע בזכויות הפוליטיות והאחרות של ערביי הארץ. ההתנחלות בשטחים מיוסדת לא על עקרונות השוויון הכלולים בהכרזת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המשטר הישראלי בשטחים מבוסס על הבחנה בין יהודים, הזכאים לכל הזכויות - כולל הפוליטיות - כמו כל אזרחי ישראל, לבין הפלשתינים הנתונים תחת שלטון צבאי.
צילה של ההבדלה
במילים אחרות, זהו משטר של סגרגציה - מילה שנואה בלקסיקון של כל עמי התרבות - ולא סתם סגרגציה, אלא כזו המושתתת על דתו ולאומו של האדם. לחלק מחברי הכנסת מצב זה לא מפריע, שכן האינטרס הלאומי, כפי שהם רואים אותו, גדול יותר מהרתיעה מסגרגציה, ואחד מהם אף הציע הצעת חוק לשריון מצב זה גם לאחר שיסופחו השטחים לישראל, דהיינו שבתוך ישראל תהיה הבחנה דתית־לאומית בין יהודים ללא־יהודים.
בניגוד לכך, רוב גדול של היהודים בתפוצות סולד מכל צל צילה של סגרגציה, וגם תומכי ישראל מובהקים ומשפטנים התומכים בראש הממשלה לא ישלימו עם מדינה יהודית המקיימת משטר של סגרגציה גזענית דוחה מסוג זה. לא ייפלא אפוא שההתקוממות נגד משטר זה היא אוניברסלית, ולשווא תחפשו לה תומכים מחוץ לגבולות ישראל.
גם ממשלת בנימין נתניהו נאלצה להסכים להבחנה האירופית בין ישראל לשטחים והסכימה לתוכניות - למשל תוכנית הורייזן לשיתוף פעולה מדעי עם האיחוד האירופי, שאינה חלה מחוץ לישראל גופה. זהו סוג של חרם אירופי נגד מוסדות להשכלה גבוהה הנמצאים בשטחים. יתר על כן, הפרלמנט האירופי החליט, כידוע, על סימון מוצרים אלה במגמה ברורה - שהצרכנים החושבים כך יחרימו מוצרים אלה.
אני מתנגד להחלטה זו, שכן אין היא תורמת דבר לתהליך השלום; היא מלבה את הסרבנות הערבית ומעודדת את מדינות ערב שלא להכיר בישראל כמדינה יהודית, בניגוד להחלטות האו"ם. יתר על כן, ההחלטה היא חד־צדדית, משום שאין היא מלווה בסנקציה נגד הרשות הפלשתינית שאינה נוקטת צעדים - בלשון המעטה - נגד ההסתה האנטישמית (הפרועה) הנהוגה בה ובבתי הספר שלה. אולם, זו ההחלטה, ואלה שהצביעו בעדה חייבים להיחשב על פי החוק החדש כמחרימי ישראל.
קיים עניין אחד נוסף: חרם על מוצרים כשלעצמו אינו פעולה בלתי חוקית אך גם אינו נחשב לפעולה אלימה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, הציונות הכריזה - בצדק רב - חרם על מוצרים גרמניים לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ולפני ביטול האפרטהייד הוכרז חרם במדינות רבות נגד מוצריה של דרום אפריקה, חרם שעזר לשים קץ לסגרגציה בין לבנים לשחורים שהיתה נהוגה בה.
מאחורי יוזמה זו, כמו מאחורי יוזמה לחוק קודם, עומד הרעיון שההתנחלויות תיראנה בעצם כחלק מישראל. אם אתה מחרים אותן, אתה מחרים את ישראל. אך יוזמי החוק לא חשבו על כך שתיתכן גם תוצאה הפוכה: ישראל תיצבע בצבעי ההתנחלויות, על הסגרגציה הקיימת בה. זו ממש מתנה משמיים לשונאי ישראל היוזמים את שבועות האפרטהייד הזדוניים נגד ישראל.
חוק המחייב את שר הפנים שלנו שלא להתיר את כניסת חברי הפרלמנט האירופי לישראל - וזו משמעות החוק - הוא חוק שלא יזיק לאנשי ה־BDS, אלא ישיג אפקט הפוך, שרק יחזק אותם בתעמולתם נגד ישראל. הרוב הקואליציוני רצה להילחם ב־BDS ויצא מסייע בידם, וזאת בחוק שאין שום צורך בו. |
hacked by guardiran.org
מידע נוסף
Content View Hits : 4902236
