בשני כנסים מדעיים חשובים שהתקיימו באוניברסיטאות יוקרתיות - הרווארד והאוניברסיטה האירופית בפירנצה - תקפו אקדמאים ישראלים את ישראל על כך שהיא מתכוונת להגיש הצעה לבדיקות דנ"א כדי להוכיח את יהדותם של עולים חדשים מרוסיה. ובאמת, זו האשמה נוראה, המציגה את ישראל באור גזעני ושלילי ביותר.

כרגיל, החוקרים הישראלים היו חריפים במיוחד ויצרו רושם קשה בליבם של עשרות המשתתפים, חלקם בעלי שם והשפעה. היה משהו מוזר במתקפת המלומדים: איש מהם לא טרח לצטט מה"הצעה" ולא פירט מי הציע אותה, מתי ואיפה היא עלתה. הם הסתפקו בקביעת העובדה המרשיעה.

כשנתבקשו לבסס את האשמותיהם, הם הצביעו על מאמר של שני פרופסורים בהרווארד שפירסמו מאמר בביטאון של אוניברסיטת אוקספורד, שכותרתו אכן מאשרת את המתקפה האמורה: "אזרחות גנטית: בדיקות דנ"א וחוק השבות הישראלי". תמצית המאמר קובעת ש"המדינה הישראלית הודיעה לאחרונה שהיא מתכוונת להשתמש בבדיקות גנטיות כדי לקבוע אם עולים פוטנציאליים הם יהודים, אם לאו".

מצד המדינה הישראלית אכן הדבר נשמע איום ונורא, אך מי שקורא את המאמר, ממש כמו השומע את זעקות האקדמאים הישראלים בהרווארד ובפירנצה, נתקל מייד בתופעה מוזרה: לקביעות העובדתיות של כל המלומדים האלה אין שום אסמכתא מדעית. האמת מתבררת מתוך קריאת המאמר עצמו, שעליו הסתמכו האקדמאים הישראלים; מסופר בו לא על חוק השבות, אלא על נערה שביקשה להשתתף בסיור לישראל במסגרת פרויקט תגלית. סיפורה של הנערה הופיע באתר הישראלי באנגלית "טיימס אוף ישראל", וזה תוכנו: נערה בשם משה יקרסון הופיעה בלוויית אביה היהודי במשרדי תגלית בניו יורק, בבקשה להירשם לסיור בישראל. התברר שהיא נולדה מחוץ לנישואים ונרשמה כיהודייה בתעודת הזהות שלה רק לאחר שמלאו לה שלוש שנים. מישהו בתגלית סיפר לאב שבמקרה כזה יש להוכיח שאכן הנערה היא בתו של מי שמבקש לעלות איתה ארצה, וכי הוכחה זו נדרשת לפי הנחיות הקונסוליה בניו יורק, הפועלת כנראה על פי הוראות משרד הפנים. אכן, למשרד הפנים הוראות, המקובלות גם במדינות מערב שונות, לגבי קביעת אבהות של ילדים שנולדו מחוץ לנישואים ולא נרשמו עם לידתם כילדי מי שטוען שהוא אביהם. הסיבה לכך: חשד של הברחת ילדים או אפילו מסחר בהם. 

במילים אחרות, החוקרים החשובים - גם האמריקנים וגם הישראלים - פשוט לא טרחו לקרוא את הידיעה המלאה בעיתון הישראלי והסתפקו בקריאת כותרת מוטעית. דבר זה לא מנע מהמלומדים מהרווארד לפתוח את מאמרם בהכרזה ש"מדינת ישראל הודיעה לאחרונה שהיא עלולה להיזקק לבדיקות גנטיות כדי לבדוק עם עולים פוטנציאליים אם הם אכן יהודים", ומכאן ממשיכים המלומדים ורואים בצעד זה, לא פחות ולא יותר, דוגמה לטענתו של מישל פוקו, ולפיה יש ממשלות המנהלות את אוכלוסייתן באמצעות "פוליטיקה גנטית".

המאמר מזכיר גם מלומד אחר הטוען שיש עוד תכסיס של ממשלת ישראל להגדיל את האוכלוסייה היהודית של ישראל על ידי הזרעה מלאכותית (כנראה של הגן היהודי). אלה האשמות חמורות ביותר אך אין להן שום ביסוס זולת כותרת מטעה בעיתון "טיימס אוף ישראל".

 

האמת היא אחרת, ואסביר למה:

1. אין שום הצעה לתקן את חוק השבות ולהוסיף לו בדיקות גנטיות.

2. תגלית אינה ארגון ישראלי אלא גוף הפועל לפי הנחיות של ועדת היגוי, שחברים בה יהודים אמריקנים.

3. בניגוד לנאמר במאמר, תגלית מעולם לא דרשה בדיקות גנטיות ואישרה את השתתפותה של הנערה בסיור לישראל, ואחותה אף עלתה ארצה. רבים מהמשתתפים בסיורי תגלית אינם יהודים לפי ההגדרה החצי־הלכתית שאומצה בחוק השבות בשנת 1970.

4. בישראל אין בדיקת דנ"א ללא אישור של בית המשפט, והיא נערכת אך ורק לצורך קביעת אבהות. עם זאת, ראוי 

שבדיקות אלה יונהגו רק לאחר שאין הוכחות אחרות לייחוס המשפחתי. לדעתי, בכל ענייני עלייה לישראל, הצהרת 

האם בדבר זהות האב היהודי מספיקה, ואין צורך בשום הוכחה נוספת.

5. אין כל בדיקה גנטית המוכיחה באופן מוחלט כי אדם הוא יהודי או לא. קיימות בדיקות מסוימות לגבי רציפות 

גנטית של כהנים ושל קהילות יהודיות שונות, ואלה מוכיחות 

את הקירבה יוצאת הדופן הקיימת בין יהודים לבין ערבים־פלשתינים.

6. הוכח בעליל שלא כל מה שנכתב על ידי פרופסורים בהרווארד, הוא אמת לאמיתה.

7. זהות לאומית נקבעת לא על ידי מוצא גנטי אלא על ידי הזדהות של אדם או קהילה. יש להצטער צער רב על אימוץ ההגדרה של יהודי בחוק השבות - יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה - אך העולים מרוסיה לא נדרשים להוכיח זאת באמצעות בדיקת דנ"א.

8. הגיע הזמן להתאים את ההגדרה בחוק השבות למציאות, ולראות כיהודי כל אדם המשתייך לקהילה יהודית קבועה. אין לכך כל קשר למסע התעמולה האקדמי נגד ישראל בעניין בדיקות גנטיות כביכול של עולים.

 

•••

 

עם זאת, ראוי להעיר שתי הערות: ראשית, הכנסת המבחן ההלכתי בדבר מוצא מאם יהודייה להגדרת יהודי בחוק השבות, על ידי ברית מפד"ל־מפא"י ב־1970, בניגוד לעמדותיו של בן־גוריון, היתה שגיאה קשה אשר בודדה את יהודי ישראל מיהודי ארה"ב והעולם. שנית, בשיח הגנטי יש בכל זאת משהו: קיימת תכונה גנטית של אקדמאים ישראלים, מהזן האנטי־ציוני, שלא לקרוא שום חומר העלול להפריך את תעמולתם נגד מדינת ישראל, ולהסתפק בקריאת כותרות עיתונאיות, אם אלה משרתות את מטרתם.