חוק החרם: היום השחור Print

מעריב, 12.7.2011

אין תקדים לחקיקה מסוג זה של חוק החרם, לא בישראל ולא בשום מדינה דמוקרטית. מי שתמך בו הצביע בעצם נגד הכרזת העצמאות

השאלה הראשונה הנשאלת לגבי חוק החרם היא למי יעזור חוק זה? והתשובה היא: לאויבי ישראל המגבירים בימים אלה את מסע הדה לגיטימציה של ישראל בעולם.


החוק הזה ישמש נשק בידי אלה הטוענים שישראל אינה דמוקרטית ואינה שומרת על זכויות אדם ויגביר את הבידוד של ישראל גם בעולם האקדמי וגם בקרב הדמוקרטיות הליברליות של המערב. באורח פרדוקסאלי, החוק הזה מגביר את הסכנה של חרם נגד ישראל והוא הדבר ההפוך ממה שישראל זקוקה לו בימים אלה.

במה מדובר? מדובר ברוב דורסני שיש לימין בכנסת שמשתמש בכוחו כדי לפגוע פגיעה גסה בחופש הביטוי של המיעוט. צריך לזכור שכל המשטר הדמוקרטי מבוסס גם על הגנה על המיעוט וגם על הגנה על הפרט. נושא ההתנחלויות שנוי במחלוקת ציבורית עזה בישראל.

החוק קובע כי מי שמביע את התנגדותו להתנחלות על ידי סירוב להופיע בו - אם מדובר בתיאטרון, בתזמורת או בלהקת בלט - יש לנקוט נגדו באמצעים, גם שלילת זכויות וגם תביעה לדין על עוולה אזרחית.

אין התנחלויות בארצות הברית

אין תקדים לחקיקה מסוג זה, לא בישראל ולא בשום מדינה דמוקרטית. יוזמי החוק הסתמכו על חוק אמריקאי, אבל אין חוק אמריקאי דומה, מכיוון שאין בארצות הברית שטחים מוחזקים ואין התנחלויות שנויות במחלוקת. חופש הביטוי מובטח במישרין בהכרזת העצמאות ובעקיפין בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומי שתמך בו הצביע בעצם נגד הכרזת העצמאות ונגד העקרונות של הציונות של הרצל וז'בוטינסקי.

צריך גם לזכור בהקשר זה שההתנחלויות הוקמו ללא דיון וללא החלטה בכנסת ורובן גם ללא דיון והחלטה בממשלה.


מותר לאזרחי ישראל להביע את התנגדותם להתנחלויות ולכל מה שכרוך בכך, בכל דרך המקובלת במדינה דמוקרטית. משום כך, נדמה לי, שאתמול בכנסת היה יום שייזכר לשנים רבות כיום השחור של הכנסת.

ולבסוף, יש לי הצעה קטנה אחת: לאחר שקראתי את הדיונים בוועדת החוקה אני מציע לשנות את שמה לוועדת אנטי חוקה, אנטי חוק ואנטי משפט.