x
פרשת ברנס Print E-mail

 הארץ, 21/08/1997

לכאורה, היה סיכוי טוב לעמוס ברנס לזכות בעתירתו לקיים משפט חוזר בהרשעתו ברצח רחל הלר ז"ל לפני 20 שנה. מדובר הרי באדם שמלכתחילה לא רצה לצאת מהכלא אלא בתנאי שיובטח לו משפט חוזר, והמוכן להסתכן בוויתור על החופש ובשיבה לבית הכלא, ובלבד שתוכח חפותו. שופט בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן, שישב בהרכב שדחה את הערעור על הרשעתו ברצח, כתב לו: "סופו של הצדק להיגלות וסופו של מעוות להיתקן".

דו"ח שחיברה יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המליץ על משפט חוזר; קציני משטרה בכירים סיפרו בשיחות פרטיות על עיוותי החקירה, ההודאה והשחזור; תת-ניצב שלמה גל, שחקר את פרשת ברנס כתב: "זו היתה פרשה... שחורה בתולדות שלטון החוק בישראל, והמשטרה בפרט. כשחקרנו את חוקריו במכונת האמת, המחטים של הפוליגרף כמעט שנשברו...". באנגליה היה די בעדות זו כדי לאפשר משפט חוזר.

בעתירה למשפט חוזר הובאו ראיות ונימוקים למכביר מדוע יש לאפשר לברנס להסתכן ולהוכיח את חפותו. רצח רחל הלר היה רצח ברוטלי, סדיסטי, ולא היה ספק למשטרה כי מדובר בסוטה מין קיצוני. אין כל קשר בין הודאתו של ברנס לבין המעשה. סרט השחזור הוא בדיחה, ובסופו מכחיש ברנס את כל השחזור ומגדירו כ"דמיון ופנטזיה".

כל העדויות הסותרות שמביא ברנס נזרקות הצדה. מוכח שאין לברנס שום תווי אופי של רוצח פתולוגי-סדיסטי - לא מעניין. מוכח בעליל, כי רחל הלר נראתה חיה כמה שעות אחרי מועד רציחתה על-פי הודאת ברנס - לא חשוב. גם לא מעניינת את בית המשפט העובדה, שבהקלטה סודית של המשטרה מסביר ברנס לאחיו, למחרת ההודאה, מדוע חתם על ההודאה. החוקרים איימו עליו שיתלו אותו ויסבירו לציבור כי תלה עצמו בשל החרטה על הרצח. הוא חתם - כרגיל בישראל, בלי הקלטה, בלי נוכחות עד - כדי להציל את נפשו.

זה המשפט הפלילי בישראל: הודאת נאשם שניתנה על ידי עציר נפחד ונסחט בתא מבודד, די בה כדי לחרוץ את גורלו. ברנס הורשע משום, שלדעת בית המשפט, הוא לא הוכיח מעל כל ספק את חפותו. כל העולם הנאור גורס ההיפך: יש להוכיח אשמה מעל לכל ספק סביר.

המכשול השני הוא הסירוב העיקש לקיים משפטים חוזרים משום שאלה נראים, כנראה, כפגיעה ביוקרתו של בית המשפט. אך האמת היא הפוכה: העדר משפטים חוזרים בישראל יכול להתפרש רק בשתי צורות: האחת, כי שום שופט בישראל מעולם לא טעה ולא הוטעה. השנייה - כי משהו יסודי ביותר פגום במערכת המשפט בישראל.

אלה הם ימים קשים למערכת משפט זו - המותקפת באלימות מילולית חסרת תקדים. אני מתייצב להדוף מתקפות אלה, אך שום דבר לא יכול להשקיט גם את חובתי המצפונית: לזעוק במקום שנעשה עוול משווע - לא רק לברנס, אלא גם לצדק בישראל.





 

 

 

מידע נוסף

right_3
Content View Hits : 2725787