הארץ, 16/01/2000

הנכס של רב-לשוניות, שהיה ברשות הישראלים, מושלך לפח

לפני זמן מה פירסמו שני שבועונים חשובים באנגליה ובצרפת מאמרים על חשיבות לימודן של שפות זרות. "אקונומיסט" הלונדוני הסביר את פריחתה המחודשת של לונדון כמרכז הפיננסי הגדול ביותר, בין השאר, בכך שיש בה דוברי שפות זרות רבות בשיעור גבוה; "ל'אקספרס" הפאריסאי כתב מאמר המדגיש את חשיבות הדו-לשוניות ולימוד האנגלית כשפה שנייה לחיזוקה של צרפת ככוח כלכלי

.

בישראל, למרבה הצער, לא מתקיים דיון מסוג זה, למרות חשיבותו המיוחדת במינה בעבורנו. אצלנו השפה הזרה הדומיננטית ביותר היא השפה האנגלית. הדומיננטיות הזאת מוצדקת, שכן האנגלית היא שפת האינטרנט והעסקים הבינלאומיים. זאת ועוד, לימוד שפה זרה שנייה בנוסף לאנגלית קשה במיוחד בישראל, משום שהתלמיד הישראלי - בניגוד לעמיתו האירופי - חייב ללמוד שלושה סוגי כתיב (עברי, ערבי ולטיני) וכשמדובר בעולים מחבר המדינות, גם האלפאבית הקירילי. זו מטלה קשה התובעת מהתלמיד הישראלי מאמץ מיוחד במינו. לעומת זאת, יש לישראל נכס שהוא שפת ההורים העולים, שהיא גם שפת הבית של התלמיד.  

אלא שישנם סימנים מדאיגים לכך שלאט לאט אנו מאבדים את הנכס החשוב הזה: הרב-לשוניות היהודית המסורתית הולכת ומפנה את מקומה לדו-לשוניות (עברית ואנגלית). באוניברסיטאות אין כמעט זכר לביבליוגרפיה בשפות אחרות, חוץ מזו שבחוגי הלשון הספציפיים. בעיקר מכאיב אובדן השפות בקרב העולים החדשים. שפות חשובות אלה יורדות לטמיון ועמן אובד נכס תרבותי וכלכלי החשוב לכל. אפילו לרוסית נשקף עתיד קודר. מחקר שנעשה בקרב תלמידים עולים מראה כי בני הדור השלישי לעולים מרוסיה לא יידעו רוסית ("למרות הכל, כור ההיתוך פועל" מאת תמר רותם, "הארץ" 7.1).

נתוני בחינות הבגרות בשפות הזרות אכן מדאיגים. מספר הנבחנים בבחינת בגרות בצרפתית ירד מ-1,522 ב-95' ל-1,413 ב-98' - וזאת אף שמדובר בשפה חשובה, שמאות אלפי עולים הכירוה. לירידת קרנה של הצרפתית היה גם מחיר חברתי כבד: עולי צפון אפריקה איבדו את הקשר עם ילדיהם ולא יכלו לסייע להם בלימוד שפה השגורה בפיהם. בשפות אחרות המצב קשה יותר. מספר הנבחנים באיטלקית ירד מ-15 ב-95' למספר המביש של 9 ב-98'. בשפה הגרוזית, שפתה של תרבות עתיקה וחשובה, היה ב-95' תלמיד אחד ויחיד שניגש לבחינה, והוא היה האחרון. כך גם בטורקית ובצ'כית. בספרדית - שפתם של מאות מיליונים - נבחנו רק 86 תלמידים; בלדינו 5; בפורטוגלית היתה ירידה מ-8 ל-1; בפרסית מ-4 ל-2; ברוסית אמנם ניגשו 1,638 תלמידים לבחינה, אך גם זו ירידה לעומת 95', אז נבחנו 1,883 תלמידים. רק בשלוש שפות חלה עלייה: מספר הנבחנים ביידיש עלה מ-49 ב-95' ל-144 ב-98'; בגרמנית מ-14 ל-50 ובאמהרית מ-89 ל-199.

זו תמונה קודרת. הנכס הרב-לשוני שנפל לחיקנו כפרי בשל בזכות קיבוץ הגלויות - הושלך לפח. בעבר אפשר היה להסביר זאת ברצון המובן לחזק את השפה העברית. אך כיום אין עוד צורך בהגנה זו. העברית נחלה ניצחון אדיר. יתר על כן, כל המחקרים מוכיחים כי לימוד רב-לשוני בגיל מוקדם מחזק את ידיעת שפת האם. השאלות היום הן אחרות: השאלה איננה אם נכדי העולים מרוסיה ידברו ויכתבו עברית, שאלה זו כבר הוכרעה. השאלה היא אם יוכלו לקרוא את "יבגני אונייגין" במקור. השאלה איננה אם נהיה "עם אחד - לשון אחת", אלא אם נתאים את עצמנו למציאות שבה רב-לשוניות מעניקה לדובריה יתרון תרבותי, מדיני, כלכלי ועסקי ברור. אסור לוותר על ירושה זו שירשנו. בעולם גלובלי ידיעת שפות זרות היא נכס המעשיר גם את הפרט - שכן דרכן הוא לומד תרבויות זרות - וגם את הכלל.