x
מה חדש
משרדי הממשלה ומפרי החוק Print E-mail

גלובס, 1.6.2009

שר הביטחון העומד בראש מפלגת העבודה נותן לתושבי ההתנחלויות את תמיכת משרדו

הצהרת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי יש להוריד את המאחזים הבלתי חוקיים, ודבריו כי יתמוך בצעדים שעליהם תחליט מערכת הביטחון, הפנתה את תשומת הלב לעמדתו של שר הביטחון, יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, שמרבה לגנות מאחזים אלה, אך פרט לפינוי מאחז מעוז אסתר, שמיד נתפס מחדש והפינוי היה כלא-היה, לא עשה דבר למימוש דבריו.

Read more...
 
לערבים מותר, לנו אסור Print E-mail

גלובס, 22.6.2009

ישראל אינה זקוקה להכרת הערבים באופיה, גם אם אלף פרופסורים יטענו שלא קיים עם יהודי

מהו שיא החוצפה? הכרזת נשיא מצרים, חוסני מובארק, שמצרים לא תכיר לעולם בישראל כמדינה יהודית. הצהרה שבאה מנשיא מדינה ששמה הוא "הרפובליקה הערבית של מצרים" ושעל-פי סעיף 2 לחוקתה - "האסלאם הוא דת המדינה" ו"תורת המשפט האסלאמית היא מקור עיקרי לחקיקה".

Read more...
 
הפקולטה למשפטים - לרגל הוצאת הספר כניסה נפרדת Print E-mail

העיר תל אביב, 12.6.09. ראיון עם פרופסור רובינשטיין לרגל הוצאת הספר כניסה נפרדת: pdf 

 
highway number five Print E-mail

road 5.jpg

 סיפור יוצא דופן,פרוע, צבעוני ומלא הומור על מסעו של אורי מנוס, עורך-דין ידוע, עשיר ומכובד, המגלם בדמותו את ישראל העשירה והשבעה, אל לב-לבה של ישראל האחרת, על דמויות השוליים המקסימות והתמהוניות המאכלסות אותה: סיימון-זלמן המורה הקבצן, בריגיטה הטרנסג'נדרית, ברברה הזונה, איברהם היהודי-ערבי, היפים מכת הרי קרישנה,חסידי ברסלב ועוד. המפגשים המרתקים שמזדמנים לאורי מובילים אותו להרהורים על חייו, על משפחתו ועל מקומם של המקריות והגורל בחיים. הם חושפים את עולמו הרגשי ואת מורכבותה של החברה הישראלית, שאוסף של ניגודים יוצר את מרקמה השברירי.בשיאו של הספר מתרחש מפגש אנושי נדיר בין השוליים למרכז, הערוך כיצירת מופת קאמרית המהווה סיפור בפני עצמו. כביש מספר חמש הוא סיפור מסע מר-מתוק ומשעשע,שמצליח להפתיע לכל אורכו עד לסוף הבלתי צפוי. 

לחצו לקריאת הספר בשפה האנגלית:  pdf  

highway number five - copyright belongs to Schocken Publishing House. For private non-commercial use only

 
כניסה נפרדת Print E-mail
enter.Jpg"שמונה-עשר סיפורים קצרים, חזקים ומרוכזים ובהם גיבורים שהם אנטי גיבורים, נוגעים ללב, משורטטים ביד אומן: אסיר משוחרר הנאשם בהטרדה מינית של נערים ומבקש להיטיב את דרכיו; בעלת בית מבוגרת המשכירה חדר לצעיר ערבי נחושה ללכת בדרך השלום ונאלצת לוותר על חלומה; עובדת זרה מן הפיליפינים המוצאת כאן נחמה ותקווה לרגע; לוחם ותיק ממלחמת השחרור המשחזר את סיפור חייו ומותו של חייל גח"ל שתקן ומוזר.
סיפוריו של רובינשטיין יוצאים מן הריאליה אך חוצים באלגנטיות את הגבול למחוזות הדמיון, מטשטשים את הקו המפריד בין חלום לסיוט ובין מציאות לעובדות. רק בסופם מתחוורת הדרמה הגדולה הטמונה בהם ואו אז מהדהדת בלב הקורא השתיקה הנבוכה, נעדרת החמלה, ששותק "העולם" אל מול ניסיונו של האדם להתמודד עם חולשותיו ועם גורלו.
 
"שוב מראה לנו אמנון רובינשטיין את יכולתו הרבה להעמיד סולם סיפורי שבסיסו מוצב במציאות וראשו בעולם הדימיון. הפעם, קובץ סיפורים שהממש והבדיה ארוגים בו זה בזה בלא הפרזה, בזרימה נכונה ובדיוק לשוני, ושוב, הוא קונה את ליבנו בקולו האמין." אהרון אפלפלד.  "מי שמכיר את פרופ' אמנון רובינשטיין רק כמשפטן מזהיר וכמנהיג פוליטי יוצא דופן, מחמיץ את אחת התגליות הספרותיות הכי מפתיעות של השנים האחרונות. לאחר שלושה רומנים נפלאים מגלה רובינשטיין את כישרונו ויצירתיותו גם באמנות הסיפור הקצר. התוצאה היא פסיפס מרהיב ורב-עוצמה של דמויות ססגוניות ומכמירות לב המתמודדות בכאב ובדמע, אבל גם בהומור, עם אירועים בלתי צפויים המטלטלים את שגרת חייהן." יוכי ברנדס
 
הפוליטיזציה של היהדות: כפיה דתית מול פגיעה ברגשות הדת Print E-mail

  לקישור לחץ כאן  url_icon

 
המשבר ההומניטרי שלי Print E-mail

גלובס, 29.3.2009

המצוקה ההומניטרית שלנו כוללת חרדה לגורל ישראלים שנפלו בשבי ולא נודע דבר על גורלם, והתמודדות עם שנאה עולמית הולכת וגוברת

כמעט לא חולף יום בלי שאמצעי התקשורת הבינלאומיים וארגוני זכויות האדם יקימו זעקה לגבי המשבר ההומניטרי של עזה ותושביה. המצור על עזה הפך להיות נושא מרכזי בשיח הבינלאומי. ואכן, המצוקה של תושבי עזה - אחד האזורים האומללים ביותר בעולם - היא אמיתית וכואבת גם בלי ההרס שנגרם כתוצאה ממבצע "עופרת יצוקה". יתר-על-כן, הסיפורים האחרונים על הרג אזרחים בעזה שלא בקרב, מחמירים עוד יותר את הביקורת על ישראל ומחייבים חקירה עצמאית שלא על ידי הצבא כדי לברר את אמיתותם בלי להסתיר דבר ועם מסקנות משפטיות.

Read more...
 
דרוש: משאל עם בעניין השטחים Print E-mail

גלובס, 1.3.2009

ככל שהמשא ומתן הקואליציוני מייאש את העוקבים אחריו, כך גוברת התודעה שנקלענו למצב ללא-מוצא. בכנסת יש רוב (קטן) לימין ושותפיו, אך ימין זה אינו רוצה לשלוט לבדו, אלא מבקש ממשלה רחבה יותר שתקהה מבחינה בינלאומית את עמדותיו. זוהי תופעה ישראלית מוזרה: מפלגות, בדרך כלל, שואפות לקבל את אמון הציבור בבחירות כלליות כדי להשליט את עקרונותיהן ואנשיהן. הליכוד וישראל ביתנו שואפים להרחיב את הממשלה ולצרף את קדימה, לא בגלל אילוץ פרלמנטרי, אלא בשל חששם המוצדק שממשלתם הצרה תיתקל בהתנגדות בינלאומית ותחליש מאוד את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית, דווקא בימים בהם אנו זקוקים לו, נוכח הסכנה האיראנית.

Read more...
 
שיעור באזרחות לילדי הדרום Print E-mail

שיעור באזרחות לילדי הדרום               

 url_icon.gif
   


 

 
הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט הפלילי - 16.6.08 Print E-mail

פרופ' אמנון רובינשטיין  

בפתח דברי, אני מבקש לציין כי  אני מסכים עם חוות דעתה של השופטת בדימוס מרים בן פורת ומקבל את הצעתה. אני מבקש להבהיר מה ההקשר של ההצעה הזו. שיטת המשפט הנוהגת בישראל, היא שיטת המשפט המקובל ( common law) אך הפרוצדורה מבוססת על דברים אחרים. העמדה לדין בישראל, היא קלה מאוד כשאין חקירה מוקדמת. יתרה מכך, הסמכויות המוענקות לשופט שלום יחיד הם חסרות תקדים - דברי אלו, נסמכים על דו"ח שנשלח למכון לדמוקרטיה ישראלית. משום כך, אני התנגדתי להגדלת סמכויות שופט שלום. נוסף על כול זה, ההכרעה בדבר אשם או חפות, יכולה להיות ברוב דעות בשתי ערכאות. אני זוכר סיטואציה בה נתקלתי כממליץ על חנינה, כשדוד ליבאי היה שר משפטים, במקרה של שנסי (בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389) התחוור לי, כי אחד מהשופטים רצה לזכות אותו ואילו בבית המשפט העליון, שופט אחד רצה להרשיע בהריגה ולא ברצח. לכן חשבתי לעצמי, איך אפשר לומר כי זה אינו ספק סביר. חשוב לי לציין, כי המקרה היה מאוד קיצוני, בבוקר הרצח הרוצח קיבל איום ברצח מהנרצח והוא הלך למשטרה לבקש הגנה וזה מה שהשפיע על שופטי המיעוט, המשטרה לא רצתה להעניק לו הגנה ולבסוף הוא ביצע רצח מונע. על מקרה חשבתי לעצמי, איך אדם סביר יכול לומר שמתוך 6 שופטים: 2 שופטים אומרים שהוא לא אשם ברצח, להגיד שזה מעל ספק סביר זה לא נכון. בשיטת המושבעים, לא ראיתי מקרה אחד של רוב רגיל. לכן הלכתי למשרד המשפטים ואמרתי להם שחייבים לעשות משהו והתוצאה היא הצעת החוק. 2 מרכיבים בהצעת החוק- משרד המשפטים אמר שהוא לא יכול להגדיל את השופטים במשפט פלילי, אך אנו יודעים שיש פסול בכך ששופט שלום שולח ל - 7 שנות מאסר ולכן הגענו למסקנה של 2 שופטים שצריכים לדון בכול מקרה שהעונש הצפוי הוא למעלה משלוש שנות מאסר. מרכיב נוסף הוא העניין של הרשעה שלא פה אחד - אם זה בערכאה נמוכה (שלום או מחוזי) ושופט אחד מזכה ואחד מרשיע זה צריך להגיע לבית המשפט העליון, שם אני מקבל הרשעה ברוב דעות, בתנאי שזה שופט אחד כלומר הלכתי לפי השיטה הנוהגת בגרמניה - מדינה שאין לה מושבעים וברוב המשפטים יושבים 5 שופטים וההרשעה היא ברוב של 4 ואם אין, אז אין הרשעה. לפי התקדים הזה הלכתי וזה כאמור  בערעור. אומרת כב' השופטת בן פורת, שהיא מסכימה לזה אך אם חילוקי הדעות הם בעניין משפטי, הרוב יכריע. אומנם אני תומך בהצעה אך איני יכול להתעלם מכך שישנו קושי להבחין בין השניים. בכפוף לעניין זה אני תומך בהצעת החוק.

Read more...
 
סדר היום: סיכום כהונת שר המשפטים פרידמן Print E-mail

"עורך הדין" גליון 2 - פברואר 2009 בעמוד 3 

הדבר האחרון שניתן לומר על תקופת כהונתו של פרופסור דניאל פרידמן כשר משפטים הוא שהיא עברה בשקט. לאחר שנים בהן הורגלנו לכך ששר משפטים מצטנע לצידו של היועץ המשפטי, בא פרופסור פרידמן, זעזע את אמות הסיפים והירווה את התקשורת בחדשות ובתגובות נגד מרעישות.

אכן, הרטוריקה של פרידמן הפכה להיות עיקר והיא מסיחה את הדעת מהרעיונות שהביע. הרטוריקה הזו כללה מתקפה על בית המשפט העליון, שלעניות דעתי לא היה לה מקום ושפגעה ביוקרתה הנחלשת בלאו הכי של הערכאה השיפוטית העליונה. לבית המשפט העליון שמור מקום חשוב מאין כמותו בחברה הישראלית כמוסד שביצר את זכויות האדם ואת שלטון החוק במשמעותו המהותית. החיים בישראל בלי הבג"צ היו עוד יותר קשים משהם. הבג"צ הגן על חופש הדת והחופש מדת, זכויות נשים ומיעוטים, איפשר לפלסטינים להגיש קובלנות נגד המימשל הישראלי ושמו יצא לתפארה בעולם כולו. אפשר וצריך להתווכח עמו על פסקי דין מסויימים ועל מגמה אקטיביסטית חובקת כל - וכותב שורות אלה עשה זאת לא פעם - אך מתקפה על המוסד אין לה מקום והיא פגעה גם במותקף וגם במתקיף.

Read more...
 
הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הבטחון והדרכים לשיפורו Print E-mail

ביום 2/9/2003 מינה יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ את פרופסור אמנון רובינשטיין כיושב ראש ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורם.

הוועדה קיימה 13 ישיבות, ושמעה עדויות של אנשים רבים.

בדצמבר 2004 הגישה הוועדה את הדו"ח.

קישור לדו"ח  pdf 

 

 

 
הוועדה המייעצת לבחינת מדיניות הגירה למדינת ישראל Print E-mail
דו"ח ביניים (מוגש ביום 7.2.2006)

רקע וכתב המינוי

ביום ה-26.6.2005 החליטה הממשלה "לגבש מדיניות הגירה למדינת ישראל - שתתבסס לא רק על טיעונים ביטחוניים, אלא תבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (החלטה מס' 3805). בהחלטת הממשלה הוקמה ועדה בין-משרדית לניסוח חקיקה בנושא וקידומה בראשות שר הפנים ובהשתתפות שרת המשפטים, המועצה לביטחון לאומי והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.

בהתאם לכך מינה שר הפנים, מר אופיר פינס-פז, ועדה מייעצת לבחינת מדיניות ההגירה של מדינת ישראל, אשר מתפקידה:

  • 1. להציע מדיניות הגירה למדינת ישראל.
  • 2. לבדוק ולבחון את החקיקה הרלוונטית: חוק השבות, תש"י-1950, חוק האזרחות, תשי"ב-1952, חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
  • 3. לבחון את נהלי מינהל האוכלוסין ולהמליץ אילו מבין הנהלים הקיימים ראוי לחוקק בחקיקת משנה.

כיושב-ראש הוועדה מונה פרופ' אמנון רובינשטיין.

קישור לדו"ח url_icon.gif

 

 
<< Start < Prev 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Next > End >>

מידע נוסף

right_3
Content View Hits : 2231433