x
חידה חוקתית ופשרה המוזר Print E-mail

הארץ, 30/07/1996

בכנסת הקודמת, הכנסת ה-13, אירע משהו יוצא דופן. ועדת החוקה בראשות ח"כ דדי צוקר הכניסה שינוי מהותי בשני חוקי היסוד שחוללו מהפיכה חוקתית בכנסת ה-12: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לסעיף 1 בשניהם הוכנסה הגדרה מרחיקת לכת, שבעבר לא ניתן היה להעבירה בכנסת. וזו לשון הסעיף: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

כך במחי יד אחת נכנס בדלת הראשית עקרון השוויון, הנטוע בלב לבה של הכרזת העצמאות, עיקרון שבעבר לא היה אפשר לחוקקו. לאחר שהכנסת הצביעה בעדו קמה זעקת שוד ושבר: ש"ס טענה, כי החוק הועבר במחטף חשאי - כאילו ניתן בכלל לחטוף העברת חוק - ולכן, כך לפחות טענה, לא תחזור לממשלת רבין עד שלא יבוטל המחטף.

ח"כ הרב יצחק לוי תמך בתיקון. על ח"כ לוי לא ניתן לומר שהוא לא היה מודע למשמעות החוקתית של צעדו, שכן מדובר באחד מחברי הכנסת המלומדים והמבריקים ביותר.

היתה כאן איפוא חידה. כיצד נציג המפד"ל, זו שנלחמה תמיד נגד כל שריון חוקתי של דיני השוויון, מסכימה להכניסם בעד השער הראשי של הכרזת העצמאות ומלווה אותם גם בהכרה מפורשת בעקרונות הנעלים ביותר של חירות האדם? פשר החידה מצוי בפרוטוקולים של ועדת החוקה והובא גם בכתבתה של דליה שחורי ("הארץ", 19.6). כך אמר מי שמכהן היום כשר התחבורה: "חשבתי שחשוב להגן על חוק השבות באיזושהי צורה. חששתי, ואני חושש עד היום, שבג"ץ יכול לבטל את חוק השבות, כי חוק זה מטבעו אינו חוק שוויוני אלא חוק שיש בו אלמנטים גזעניים, ויכול להיות שמישהו יטען שהוא סתר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במגילת העצמאות נקבע שישראל היא מדינת היהודים, שתהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".

ומכיוון שבית המשפט העליון, כדברי שר החינוך זבולון המר, משקף את עמדות השמאל הקיצוני, יוחסה, במקום אחר, גם למרצ כוונה לבטל בעתיד את חוק השבות. אם מישהו היה זקוק להוכחה עד כמה גדול הניתוק בין מה שקרוי "שמאל" למחנה הדתי, הרי זו מונחת לפניו.

אין חבר כנסת אחד של מרצ הכופר בצדקתו של חוק השבות, וחלק מאתנו היה שמח להופכו לחוק יסוד משוריין. יתר על כן, אין שום סתירה בין חוק השבות לבין עקרונות השוויון של מדינה נאורה ובת תרבות. לכל מדינה יש זכות להסדיר את עניין ההגירה של עצמה ואת ההתאזרחות של הבאים בשעריה. האמנה הבינלאומית לחיסול כל צורות האפליה הגזעית מתירה הבחנה מסוג זה. איני רשאי לדבר בשם בית המשפט העליון, אך מקריאת פסקי הדין ומהכרת האישים ברור הדבר, כי אין בקרב שופטיו צל צלו של רצון או כוונה לבטל את חוק השבות בשל היותו סותר את חוקי היסוד. להיפך, חוק השבות נראה כחוק יסודי, המבטא את תכלית קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מה פשר הפער בין עמדותיו של השמאל הציוני לבין הכוונות האנטי-ציוניות המיוחסות לו? עמדתו של השמאל הציוני - ואולי גם של בית המשפט העליון - נשפטת לא לעצמה אלא על פי רעיונות פוסט-ציוניים שקיבלו תהודה רבה באקדמיה ובעיתונות.ומכיוון שרעיונותיה של מרצ מיוחסים, בטעות או ברשעות, גם לבית המשפט העליון, המותקף יותר ויותר על ידי הסיעות הדתיות והחרדיות, ניתן אולי להבין את פשר הטעות שהולידה את יוזמת השר לוי.

שתי מסקנות מהחידה ופשרה: ראשית, לפעמים באמת יוצא מתוק מעז. מדבריהם של אלה שתקפו את חוק השבות קם לישראל - בשל חשש השווא של איש המפד"ל - חוק יסוד מהמתקדמים בעולם, הכולל עקרונות שוויון נעלים. שנית, כעת חובה על אנשי הציונות שבשמאל להשמיע עמדתם בגלוי. מוטלת עליהם חובה להזכיר, מדי פעם, מה מפריד בין המחנה שלהם לבין קבוצה קטנה, המנסה לשווא לקעקע את האתוס הציוני.

 

מידע נוסף

right_3
Content View Hits : 912483