x
האנטישמיות של השמאל הליברלי Print E-mail

הארץ, 30/10/2003

פחות מ-60 שנה אחרי שחרור אושוויץ, שבה האנטישמיות אל הכותרות. לא כבר שידרה הטלוויזיה הצרפתית תוכנית מיוחדת בנושא, ובאחרונה ראו אור כמה ספרים העוסקים באנטישמיות המודרנית - בין היתר, מאת המשפטן האמריקאי אלן דרשוביץ, ההוגה היהודי הצרפתי אלן פינקלקרוט והסופרת האמריקאית פיליס צ'סלר.

המשותף לכל אלה הוא, שהם כולם יהודים ליברלים הלוחמים למען זכויות האדם. לצ'סלר יש אפילו תעודת יושר מטעם השמאל הרדיקלי בארצות הברית ובישראל (היא גם הפגינה בכותל למען תפילה משותפת של נשים וגברים). למרות זאת, כל אחד מן השלושה נדהם לראות איך הביקורת על ישראל לובשת צורה של שנאת יהודים מחודשת, והתקומם על התופעה שההתקפה על עצם קיומה של ישראל נעשתה אופנתית בקרב חוגי השמאל הליברלי והאינטלקטואלי. אלה כוללים גם אינטלקטואלים ולוחמי זכויות אדם בישראל, שבעולמם הווירטואלי אין אלא אשמה ציונית.

אותם סופרים הזדעזעו מריבוי הפגיעות ביהודים, מהעובדה שדעת הקהל הנאורה אינה מתגייסת למענם וממאמרים הקובעים שהקמת המדינה היהודית היא טעות היסטורית. מבחינה זו הם מזכירים את מבשרי התנועה הציונית ומנהיגיה - משה הס, הרצל, יהודה פינסקר ומכס נורדאו - יהודים מתבוללים, שיום אחד מקיצים ונדהמים לראות שהחברה שבה התערו נהפכה לשונאת יהודים. אמנם רוב התקפות הטרור נגד יהודים בוצעו בידי מוסלמים קיצונים, וליהודים במערב לא נשקפות הסכנות שנשקפו להם בסוף המאה ה-19 ובתחילת ה-20. זאת ועוד, לפעמים הדברים שכותבים נגד ישראל באירופה אינם מתחרים בדברים שאומרים אקדמאים ישראלים.

ואף על פי כן היה אפשר להניח, שמסורת אנטישמית בת מאות שנים לא תיעלם בן לילה ושהיא תופנה נגד מדינת היהודים. על פי המסורת הזאת, היהודי הוא תמיד שונה, אחר, והחשדות שהוא מעורר אינם נמוגים גם כשהוא נראה כ"אחד משלנו".

מימושו של מושג ה"אחרות" הזה, המוצמד בתרבות המערבית ליהודים ומוליד את השנאה אליהם, מודגם באופן נפלא ב"יוליסס" של ג'יימס ג'ויס. ליאופולד בלום החי בדבלין ב-1910 הוא בן לאב מומר ולאם לא יהודייה. הוא נשוי לאירית, וחבריו אירים. אחד ממכריו מאשימו בכך שהיהודים חומסים אלמנות ויתומים ומאיים להורגו. מדוע להרוג את בלום, שהוא אירי לכל דבר? אך בלום הוא גם שונה. הוא מגיש לאשתו ארוחה למיטה - התנהגות חתרנית בעליל, שאינה דומה לזו של גבר אירי אמיתי. ג'ויס, בגאוניותו, חזה את אש השנאה שתבעיר את אירופה.

לימין האנטישמי המסורתי קל לזהות את ישראל עם האחר הזה - החמדן והעושק, הדומה אך שונה. אך לא מן הימין הזה מזדעזעים אותם סופרים יהודים ליברלים. מזעזעת אותם בגידת השמאל האינטלקטואלי והליברלי, ממש כשם שפינסקר הזדעזע מתמיכתה של התנועה הסוציאליסטית המהפכנית, נרודניה ווליה, בפוגרומים ברוסיה ב-1881.

איך נהפך הלובי הליברלי, שוחר זכויות האדם, לרודף ישראל ולאדיש למצוקת היהודים? התשובה העיקרית היא, שהאחר בעיניהם הוא לא "היהודי הרכרוכי" נוסח בלום, אלא הפלשתינאי, שהישראלים, בתמיכת היהודים בתפוצות, שוללים ממנו זכויות אדם. האחר איננו עוד יהודי, אלא "קורבנו" הערבי. הסכסוך במזרח התיכון נראה, גם בגלל התנהגותה של ישראל, לא כמלחמת הישרדות של אי יהודי קטן, אלא דרך הפריזמה של טנק ישראלי הניצב בהתנחלות בעזה מול פלשתינאים חסרי אונים.





 

 

מידע נוסף

right_3
Content View Hits : 2725822